- 9.
נ-נ-נ-ייקי, 18/07/12 17:23
הוא שכשאנחנו גדלנו רק ל''עשירים'' היו מותגים. אני גדלתי ברמת אביב ורק לצפונים שבצפונים (כלומר אלה מהרצליה פיתוח)היו מותגים כמו אדדידס וסטן-סמית. היום להורים (שהיו אז ילדים) כ''כ חשוב להראות לסביבה שלהם שיש להם כסף והם יכולים לתת לילדים שלהם ''ה-כ-ו-ל'' שהם מוציאים סכומי עתק על השטויות הללו. וואלה, לא חבל על הכסף?
- 8.
- 7.
- 6.
מ, 18/07/12 12:45
- 5.
- 4.
דפנה יוגב, 18/07/12 09:46
כמו תמיד, נוגעת ספיר ויץ בנקודות שכולנו חושבים עליהם אך לא עולים לסדר היום.עייפים. נמאס לדוש ביומיום המתיש וכו'. הפעם, אולי צריכה לצאת קריאה להורים ולסבים ולסבתות להפסיק עם הבולשיט של היחצנים ושל כתבות האופנה המגמתיות ולהכנע לכל תבכתיב אידיוטי,כי ככה כולם.ולכתבת של מעריב, המשיכי לא לשחות עם הזרם,אנחנו איתך למרות שלא בדיוק יכולים להגיע אלייך אישית.
כל הכבוד על הכתיבה הרהוטה והמצחיקה
דפנה יוגב
- 3.
אלון, 18/07/12 08:43
- 2.
-
- 1.
מצד אחד לא כדאי לפנק מדי את הילדים, אבל מצד שני אפשר
לזכור איך כיסית נעליים מעפנות במכנסיים ארוכים, 17/07/12 17:53
גם אני, כשהייתי ילדה, לא העזתי אפילו לבקש. במקום ריבוק נעלתי גלי. את הליוויס הראשון שלי קניתי במשכורת צבאית. מתנות ןפינוקים לא היו בכלל באג'נדה של ההורים שלי. פה כל ההורים מתפארים בטראומות ובחסכים שלהם, כאילו אז הם כל כך נהנו מזה. לילדים שלי אני משתדלת יותר להקשיב, וכן, לפנק קצת יותר מה שפינקו אותי.
נכון שזה לא הרג אותי - אבל כל כך קינאתי בחברה טובה שלי שסבתא שלה היתה לוקחת אותה לשופינג מושחת בבנטון מדי פעם, או כשההורים היו חוזרים מח''ול היא היתה מקבלת נעליים שוות. לא כדאי שכל הארון יהיה מלא במותגים -אבל אפשר לקנות לילד משהו שהוא מתאווה אליו באירוע מיוחד כמו יום הולדת. למתבגרים, שכבר יודעים לעשות חיבור וכפל, כדאי להציע מסגרת תקציב קבועה מראש, ושהם יחליטו לעצמם אם הם קונים 2 פריטים יקרים ומתספקים בזה, או יותר פריטים עממיים