- 13.
יעל פיין, 24/06/13 16:40
אני מכורה לטורים שלך. חבל שאי אפשר לקבל אותן במנות גדולות יותר. חכמה וכנה שכמותך.
IP: 95.35.60.78דווח על תגובה זו
- 12.
נירה, 03/09/12 18:22
היטבת לתאר ולהמליץ אדיבה. אכן הקשר בין בית הסבים ובין ההורים לעתים טעון או מעורר קורטוב של תחרות שהרי אנחנו נולדנו להיות שם ולאהוב. קראתי את ספרך צל של מלאך ועכשיו כאן בטור האישי. אהבתי מאד את הכתבה שלך. אמשיך לחפש אותך. על המדפים ובעיתונים
IP: 80.230.5.208דווח על תגובה זו
- 11.
אילנה, 22/08/12 15:12
אני קרועה על הנכדים שלי, עושה הכל בשבילם, אבל כמו כולם, סופרת את הימים עד ליום האחרון של החופשה. מי החליט שהחופש הגדול יהיה ביולי אוגוסט שאז העולם מתעלף מחום? אהבתי את הטור כי בחיוך נגעת בדברים של אמת. איפה נגמר התפקיד הסבתאי ומתחיל התפקיד ההורי. המשיכי ושמחי אותי כי את נוגעת בדברים נכונים ובחיוך שבא מאהבה
IP: 77.125.233.153דווח על תגובה זו
- 10.
אדיבה גפן, 19/08/12 19:43
מה שלא הבנתי אם את התואר הנ''ל העניקה לי סבתא לפחות הכלות שלי צחקו.
IP: 80.230.58.106דווח על תגובה זו
- 9.
- 8.
- 7.
בקה, 28/07/12 09:49
קלעתם למטרה בדיוק ככה החיים מתנהלים לפני החופש הגדול או לקראת בקשה לסידור לידים חבל מאד שזה ככה ולא כל השנה
IP: 82.81.90.139דווח על תגובה זו
- 6.
- 5.
את נשמעת לי כמו חמות שקשה להסתדר איתה, 27/07/12 23:30
תמיד מתלוננת, תמיד מקטרת, אנוכית להפליא...
IP: 99.17.228.127דווח על תגובה זו
-
איזו אנוכית? אם היא לוקחת על עצמה את עול בידור והעסקתהקטקטים מגיע לה להיות חסידת אומות עולם, 29/07/12 01:01
לא אמא שלי, חמותי או אחותי מסוגלות או ממש מנסות להתמודד עם לעשות ביבייסיטר פעם בשנה. כל מי שאמא שלה או חמותה מגלה רצון טוב, צריכה להגיד כל יום תודה רבה, ובסוף החופש לשלוח את הסבתא המסורה לצימר מפנק ארוחת בוקר +מסאג' + פדיקור+ ניקוי צ'אקרות עמוק.
אם את רוצה לקבוע את התכנית הפדגוגית ואת התפריט, תעשי את זה בעצמך או תשכרי מטפלת.
את נשמעת כמו כלה שלא יודעת להגיד תודה.
IP: 173.54.53.7 דווח על תגובה זו
-
אדיבה גפן, 19/08/12 19:51
יקירתי מיכל,
אם תקראי שוב, ותתני למילים להגיע אליך- תגלי כמה אהבה פועמת בי למעמד המקסים של סבתא. התברכתי בשפע כלות וכדים, ולפי כלותי שכולן יקרות לי- אני חמות וסבתא מצטיינת תואר שקטפתי באהבה ובמחויבות עזה. הטור שלי לא מתיימר להיות פדגוגי או נותן עצות. אלא לתת מבט מחיוך על התפקיד הסבתאי. קיץ. חם. בואי נקבל את העולם בחיוך. ברוח טובה, באותה רוח שבה נכתבו הדברים.
שלך
אדיבה
נב האמיני לי, אצלי זאת לא קייטנה אלא תחנת רכבת עמוסה. וכייף לנו. כייף גדול.
IP: 80.230.58.106 דווח על תגובה זו
-
- 4.
תשלומים לקייטנות יקרים להחריד? ממש לא! תשאלי את החרדים.... (ל''ת)
גן מלא במאה שקלים, 27/07/12 22:09
IP: 109.160.167.73דווח על תגובה זו
- 3.
נילי אמיר-סגל, 27/07/12 22:05
כמה מדויק התאור התזזיתי שלך אדיבה יקרה.
בקרוב יגיעו אלינו לקיבוץ אפיקים (בו אני ובעלי עברנו לחיות לפני כשלושה חודשים), שלושת המוסקיטרים - נכדינו האהובים בני 12,11 ו10. נכון, זהו גיל בו הם כבר יודעים מה הם רוצים ויש להם את כל מכשירי האייפון והטבלטים למיניהם, שלנו אין כל מגע עימם, אבל מחכים לי ולבעלי ימים פעילים ביותר ואנחנו נערכים לכך כמו למחנה צבאי.
כולי תקווה שאשרוד את הימים בהם עלי לארח את נכדיי האהובים בימים החמים האלה.
מה לעשות? סבתא או לא סבתא,
חייבים להתגייס למשימת האירוח וזה יכול להיות גם כיף לא נורמלי . לא נורמלי? נכון!!! בהחלט משהו שלעתים יכול להיות שלא בגדר הטבע, בעיקר אם מזמן כבר לא טיפסתי על עצים או לא עשיתי רייפטינג... שיהיה טוב בעזרת השם וה..כיס.
כולי תקווה שנחזיק מעמד בן זוגי היקר ואנ.
IP: 81.218.226.168דווח על תגובה זו
- 2.
ראשית, כל הכבוד על הגבולות שאת שמה לילדייך!!
שדגכ, 27/07/12 12:10
ודבר אחד אני תוהה: האם את עצמך נהנית מכל הסיפור?
כלומר, אם ביום מן הימים אהיה סבתא (בעזרת השם), אני רוצה גם ליהנות מהשהות של נכדי ולא רק לספור את הימים אחורה...
IP: 79.176.224.108דווח על תגובה זו
-
אין ספק שזה כיף אדיר אבל זה קשה ולא קל והכיף מתמוסס בערב (ל''ת)
כשכולם גמורים מעייפות, 27/07/12 16:23
IP: 31.44.136.8 דווח על תגובה זו
-
- 1.