אני טסה עוד שבועיים, אבל אחרי ששרדתי פעם אחת כשהייה בת חצי שנה. אני מבינה שהזיכרון של הילדים הוא קצר, ומהר מאד הם שוכחים ועוברים ל...''מה הבאת לי..''
ובעיקר, משפט שמנחה אותי הוא- שאסור לוותר על עצמך
מן הסתם השארתם אותה בידיים טובות והיא עשתה חיים. הם שוכחים מהר, כל עוד היא פונקה בזמן העדרותכם. יותר חשוב עבורה שההורים יצברו קצת כוח. לא קורה כלום בכמה ימים.
אל דאגה , ארבעה ימים לא ישאירו צלקת אצל הבת שלך.
הרי בשאר הימים אתם מרעיפים עלייה חום ואהבה.
הרבה יותר קשה לילד היא ההתמודדות עם תינוקות חדשים מאשר עזיבה של 4 ימים , שם יהיה המבחן הקשה שלכם איך למרות התאומים אתם ממשיכים לתת את הצומת לב לילדה.