בניגוד לתגובות המפגרות והלא בוגרות כאן. אנחנו בשנות ה30 לחיינו, הלידה שלה היתה יחסית קלה (טבעית ומהירה; יחסי מין פעם ראשונה אחרי שבוע) ובכל זאת, למרות שהיא עשתה יוגה ופילאטיס והידרותרפיה ושמרה על עצמה מבחינות מסויימות, מחוסר ברירה היא נאלצה לעבוד קשה פיסית עד היום האחרון של ההריון וגם כמעט מיידית אחריו, ואנחנו מבינים רק עכשיו את ההשלכות: כל עיטוש מלווה בבריחת שתן, וזה כבר נהיה עניין שבשגרה להשתמש ב''פויס'' תחבושות לבריחת שתן, לפעמים אחרי יחסי מין יש לה כאבים נוראיים, וממש מרגישים את השלפוחית צנוחה!
גמרנו את מה שקופת חולים נתנו מבחינת פיזיותרפיה ומרגישים די חסרי אונים. אם יש מי במצב דומה ווידעו איך להתמודד יותר טוב, נשמח לקבל פידבק, למדנו לחיות עם זה והיא מדהימה ולא עושה עניין אבל אני דואג לה!!
היינו מטיילים פעם, רוקדים, שוחים והיום - כל הפעילויות האלה נהיו די מחוץ לתחום כי הכל כואב לה (גב, אגן, תחושת לחץ לשתן וכו).

ככה מעודדים אלימות.
די להסתה. שכחתם כבר מה היה לפני 14 שנה בגלל הסתה ?

אבל אני לא רוצה לדבר על זה...

ומהם התרגילים בפיזיותרפיה שממליצים אחרי הלידה.

אולי תתנו דוגמא עם צילום או ציור של מה שצריך לעשות או לפחות הסבר מילולי.

הפיתרון הוא לדעתי כמו בכל התחומים האחרים, רפואה מונעת.
לבצע תרגילים לחיזק שרירי האגן והסוגרים עוד לפני שהם נופלים וצונחים דהיינו הרבה שיעורי פילאטיס ויוגה. צריך לשמור טוב על הגוף שלנו כי אין לנו חלקי חילוף ומה שמתקלקל לא ניתן לתיקון.

תרגילי יוגה מאוד עוזרים מומלץ