זה החל בצו הגנה מ-2009 על בעל ופילגשו שהפך קבוע בשיטת ה"הסכמה" ב-2010 בהיעדר. מדובר בלינץ' תוך בגידה באמון לקוח שנמכר לצד שני והופך שפוט חסר אונים ללא זכויות ונרדף על עצם קיומו. הפעלת השיטה בערכאות וביה"משפח בפרט ללא ידיעת הקורבן מזעזעת וגורמת לזילות המוסד ואבדן האמון בו, כשאדם נבעט בין בעלי עניין הלועגים לו בפניו בשקרים נקלים כאותה קשישה שהפכה בת ערובה לבעלה ופילגשו המשטרתית, אמו של חתן השר לבט"פ. הזוג התגורר בדירה בבניין המשפחה, בחסות צו הגנה, שהפך את האישה שק חבטות ואובייקט למרמס עם מעקבים במצלמות בילוש והתנכלויות בחצר הוסטל נשים בו טיפלה לפרנסתה. אלו לווּ בחקירות הטרדה בנוסח "זה אוכל לחתולים? לאן הכיסא עובר?" בהדרכת פרקליטם עד שקרסה בעודם לועגים: "דמעותיה דמעות תנין". ציד המכשפות בוצע בחסות צו הגנה לגזל רכוש, שהונפק ע"י מאכער ממשפח' המלוכה המשפטית שבי"מ בכיסו, במימון כספי אלימות כלכלית שנחסכו בשוויץ (דו"חות במכמורת) בסחיטה טפילית ואבטלה יזומה. בהדרכתו, צד הזוג "נחש שיש לרוצץ את ראשו" ולצידם שני מוסדות ממלכתיים במצוד שהוחרף כשצו מקל החובלים הונצח, והאישה נמכרה כחפץ. ברבני הגיבו בז'רגון קרבי: "היא נלחמת מלחמת מאסף" על ניסיון לכפות גט כי "יש נגדה צו ללא הגבלת זמן", והנבגדת נלקחה לטקס ע"י משטרת הפילגש. הניסיון הכושל לגזל רכוש בגירוש, הוחלף לשוד והפרוטקשן הורחב ב-2012 מ"דירה" ל"בניין" שכלל הוסטל נשים, ממנו התפרנסה האישה שערערה לשווא ואף ננזפה בדיון: "הוא שונא אותך ואת מפריעה לו ולפילגש בבניין"! בלון ניסוי בתקיפתה אחרי אשפוז בחצר ההוסטל ע"י הזוג והפילגש עדת משטרת הבן הצליח, ועודד פריצה ל-4 דירותיו. במקביל הוכנה המשטרה ע"י ב"כ הזוג במסמכים מזויפים ומסר אישי ורכילותי לנידוי ושיסוי והוצאת דיבת האישה להעלאתה על המוקד מחד, וכגיבוי ציני ונלעג לזוג שפרץ להוסטל בעודה נחקרת על תכולתו כשמפתחותיו בכיסה, מאידך. בהבינה עניין מיהרה בעלת ההוסטל למקום שהיה בשלבי הריסה. כשפרצה בזעקות שבר ותחנונים בניסיון להצילו, סולקה בכוח ע"י המהרסים ממכמורת שאיימו: "יש לנו מעו"ד צו הריסה נגדך". כשפנתה למשטרה, נאסרה. בדרכה לכלא אזוקה בגילה (65) נתוודעה למצוד ניידות שיזם הזוג שהשגיח מהגג. ש' מעצרים הנפיק צו כסת"ח למשטרת הגזל והפֲכַהּ טלית שכולה תכלת. בבי"מ תורץ השוד בקריצה: "היא הסכימה". זו נענתה בגושפנקת בי"מ לשוד אלים בשיטת ה"ריידרס": "את הסכמת, עליך לבטל את ההסכמה שממילא לא נבטל". האישה התעוורה כתוצאה

בתי המשפט הוקמו כדי שישמשו מערכת חיסונית.

אלא, אבוי ובתי המשפט הפכו למקור מחלה ממארת,

בתי המשפט כמו איידס חברתי

אתה צודק שההנחיה של ארבל הייתה כפי שאתה מציג אותה. אך בפועל המדיניות היא כפי שאנשים מבינים. כלומר קיים פער משמעותי בין הכוונה (של ארבל) לבין היישום (ע"י המשטרה).
והראיה לכך נעוצה בתשובה לשאלה - כמה נשים מעלילות הועמדו לדין? כמעט אפס.

המשטרה והפרקליטות כבר הוכיחו שהאכיפה שלהם סלקטיבית בהרבה מקרים.

ארגוני הנשים שמזמן לא שואפים לשיוויון זכויות אלא לרמיסת זכויות הגבר וסירוסו עשו את שלהם ובעידוד המדינה.

במקרים אלה אפשר לראות שצדק ואמת הם מושגים ערפילים שלא מציויים בגופים אלה.

אפשר גם לשאול איפה התקשורת בכל הסיפור ולמה היא משתפת פעולה עם הענין.