אני מכיר מקרוב מקרה שלאחר גירושין קשים מאד ומאבק קשה על משמורת, זכה הבעל במשמורת מלאה על שני הילדים למרות מצבה הכלכלי האיתן הרבה יותר של האישה והוריה. הורי האם (הסבא והסבתא) עשו כל מה שיכלו ולא בחלו בשום אמצעי לפגוע כלכלית באב וזאת כדי להוכיח שלילדים אין קיום כלכלי ראוי והכל כדי לשנות את החלטת בית המשפט ולהעביר את המשמורת לאם.
הילדים שהיו אז בני 10 ו12 סרבו מרצונם לפגוש את הסבא והסבתא מצד אמם והאם כפתה את המפגשים הללו במסגרת הסגרי הראייה.
יום אחד החליטו הילדים שהם לא מוכנים לפגוש את האם כאשר הסבא והסבתא יהיו נוכחים.
האב שהבין שיאשימו אותו בכך דיווח על העניין לעובדת הסוציאלית והבהיר לה שהוא לא הגורם המונע אלא זאת החלטה של הילדים.
העניינים הגיעו שוב לבית המשפט והשופטת הזמינה את הילדים לשיחה. לאחר השיחה היא פסקה שאין לכפות על הילדים מפגש עם הסבא והסבתא ואם זה ייכפה עליהם, זכותם לא לפגוש את האם.
היום שני הנכדים עברו את גיל 18 וניתקו כל מגע עם אימם והוריה. זה נשמע לא טוב, אבל בפועל זה מצויין עבורם.