חייתי בצל המחלה-ממש מקרוב!
מניסיוני הקשה מאוד-של אדם קרוב
ביותר-תגלה שזה אדם חצי גאון
חצי מטומטם-אני חושבת-שהמחלה
מתפרצת-אם נושאים אותה בגנים
וגם אם יש סביבך אנשים שפשוט מוחקים אותך-פוסלים אותך ולא עוזרים-מגנים מכים משפילים ולא מסיעים לאדם החולה-החולה מצידו
חייב לעזור לעצמו-וכאן המכה!!!
הוא לא תמיד יכול לעזור לעצמו
וצריך לכפות עליו אשפוז
אלוהים אדירים-מאז אני לא מאמינה
שיש אפשרות לצאת מהמחלה הזו
היא יותר גרועה מכל סרטן-מי שאלוהים
כפה עליו להתמודד עם אדם קרוב שחולה במחלה הזו-סובל יותר!!!
מהחולה עצמו-כדאי שתדעו מזה
זוהי אומללות שאף אחד נורמטיבי לא יבין אותה אם לא עבר אותה בעצמו
נפש בריאה-בגוף בריא
אמן!!!

החולים הסכיזופרנים, גם אם הם מטופלים בתרופות ומצבם טוב יחסית, עדיין קשה מאד להיות איתם בקשר בגלל האישיות הבעייתית שלהם. עקשנים, אגוצנטרים, מדברים הרבה, חוזרים על עצמם הרבה, רמת משכל די נמוכה, בעלי אופקים מצומצמים, בעלי שיקול דעת לא ממש לעניין ועוד. כמובן שלא כל התופעות הללו קיימות באותו חולה. קשה מאד לחיות איתם. נותנים להם לחיות בקהילה אבל הקהילה מתקשה להתמודד עם הקשיים שהם מציבים לסביבתם.