שלום,
אני עושה עבודת דוקטוראט בנושא קוראים מקדימים. כשמם כן הם, ילדים בגיל הרך שלמדו לקרוא ללא לימוד פורמלי בבית הספר.
אני מסכימה עם חלק מהתגובות שנכתבו כאן לגבי הילדות של הילד, חשיבות המשחק בילדות, העבודה כי מספיק זמן יוותר לילד ללמוד לקרוא ולקרוא ויחד עם זאת...אם הקריאה באה מהבוטיבציה של הילד, מהרצון שלו וההורה משמש כמתווך פעיל, מסייע, רגיש, מעודד, עונה על שאלות וכו'.. - זה נפלא.
לקריאה מקדימה ישנם הרבה מאוד יתרונות (הסתגלות טובה לכיתה א', מסוגלות אקדמית גבוהה יותר, קורלציה עם כישורים גבוהים בתחומים אחרים וכו'...)
אני מחפשת למחקר שלי ילדים נוספים בגיל הרך ( לפני כיתה א') שיודעים לקרוא, אם במקרה הגעתם לכתבה הזו ולתגובה שלי והנכם הורים לילדים כאלו - אשמח מאוד מאוד אם תכולו ליצור איתי קשר.
בתודה וברכה,
שירה.

יישמתי את השיטה הזאת עם שני ילדיי מגיל שנה ותשעה חודשים. בעיניהם זה משחק כייף (אם עושים את זה נכון).

כדאי לשים לב בהתחלה לשתי המילים הראשונות: אבא, אמא. הספר והשיטה במקור באנגלית, שם אלו שתי מילים שונות. בעברית המילים דומות מאד וזה קצת קשה. ברגע שעוברים את זה, זאת חוויה מדהימה גם להורה וגם לילד. לא ניתן להסביר.

חשוב לנקד את המילים בעברית. אחרת זה קשה יותר.

הילד מזהה את המילים כמו צורות אחרות. זאת לא באמת קריאה. אבל זה מאיץ תהליכים תוך כדי משחק. בכל פעם שהילד ''מצליח'', נותנים לו חיזוק פיזי, כמו להרים אותו גבוה או משהו כזה. הילדים שלי היו רצים אחרי עם כרטיסיות המילים שציירתי וצועקים: ''מילים, מילים!''. הם לא וויתרו ודרשו לשחק ב''משחק המילים''. בכל פעם שבאו אורחים (רובם התנגדו ל''לחץ על הילדים המסכנים''), הילדים היו מופיעים עם כרטיסיות המילים ודורשים לשחק. זה יצר לא פעם מהומה קטנה...

שני ילדיי הגיעו לכיתה א' כשהם יודעים לקרוא ולבצע פעולות חשבון. בשנים הראשונות בביה''ס היה קשה כי היה להם משעמם. זה יצר בעיות בהמשך. אבל היום זה בסדר (+100 ממוצע בבגרות ראלית).

לא מתחרט. מומלץ.

יישמתי את השיטה הזאת עם שני ילדיי מגיל שנה ותשעה חודשים. בעיניהם זה משחק כייף (אם עושים את זה נכון).

כדאי לשים לב בהתחלה לשתי המילים הראשונות: אבא, אמא. הספר והשיטה במקור באנגלית, שם אלו שתי מילים שונות. בעברית המילים דומות מאד וזה קצת קשה. ברגע שעוברים את זה, זאת חוויה מדהימה גם להורה וגם לילד. לא ניתן להסביר.

חשוב לנקד את המילים בעברית. אחרת זה קשה יותר.

הילד מזהה את המילים כמו צורות אחרות. זאת לא באמת קריאה. אבל זה מאיץ תהליכים תוך כדי משחק. בכל פעם שהילד ''מצליח'', נותנים לו חיזוק פיזי, כמו להרים אותו גבוה או משהו כזה. הילדים שלי היו רצים אחרי עם כרטיסיות המילים שציירתי וצועקים: ''מילים, מילים!''. הם לא וויתרו ודרשו לשחק ב''משחק המילים''. בכל פעם שבאו אורחים (רובם התנגדו ל''לחץ על הילדים המסכנים''), הילדים היו מופיעים עם כרטיסיות המילים ודורשים לשחק. זה יצר לא פעם מהומה קטנה...

שני ילדיי הגיעו לכיתה א' כשהם יודעים לקרוא ולבצע פעולות חשבון. בשנים הראשונות בביה''ס היה קשה כי היה להם משעמם. זה יצר בעיות בהמשך. אבל היום זה בסדר (+100 ממוצע בבגרות ראלית).

לא מתחרט. מומלץ.

הרבה לפני הספר הזה כל ילד ידע עד גיל 4 לקרוא ולהתפלל, ואם מכות סרגל וצביטות זה מה שצריך אז למה לא ? ילדים הרי נהנים ללמוד.
(לכל הטמבלים הגמורים שנוהגים להגיב כאן:אני ציני)

gums on the street. maybe it is a good time to start teaching your kid to work!

ויתכן שילד שלומד לקרוא ללא ניקוד, יתקשה ללמוד ניקוד מאוחר יותר.
הניחו למערכת החינוך ללמד את הילד קרוא וכתוב, לא צריך למהר.

ילדתי בת שנתיים מאוד מתעניינת באותיות, מבקשת לעיתים תכופות סיפורים, גם מספרים ללא תמונות, ומבקשת שנכתוב את שמה, אבא, אמא וכו'. הכתבה הזו באה במקום עבורי, אשמח לנסות ליישם אותה, הקטנה ממש בנויה לזה
תודה

so far behind. Where have you been in the last 30 years. Unless you are younger than that. I read this book thirty years ago and execute it on my children way before its time. the point is that sometimes you have to fight and stand up for your actions in front of relatives and others criticism. the results of these advanced methods will be noticed after a long time. Stand up for your children and don't listen to all the stupid remarks and comments that surround you. Good luck and Shabbat Shalom

ילד שלא לומד לקרוא, לומד לקלוט את העולם בחושים אחרים.
דווקא העובדה שהוא חסר את יכולת הקריאה, מפתחת יכולות של הבנה לפי הקשר, לפי תמונות וכ'.
מרגע שהוא לומד לקרוא, הקריאה מהווה ''קיצור דרך'' שמספק מידע במהירות, ומדכא התפתחות חושים וצורות חשיבה אחרות.
מההיבט הזה הילד מפסיד חלק מילדותו, ולומד מהר מדי לחשוב כמבוגר, לקבל מידע כתוב וזמין במקום לחקור לבד.

לדעתי בגיל 4, אולי אפילו 3 הילד יכול ללמוד לקרוא. (אני התחלתי בגיל 4).
לפני כן - עדיף שיחקור את הצעצועים שלו.

במילים אחרות קוראים לזה אילוף.

אם ילד בן ארבע רוצה ללמוד לקרוא ובא ומבקש מעצמו , אני יכולה להבין שההורה יעזור לו ללמוד, אבל בגיל שנה? בגיל הזה הרי הוא יקלוט מה שתתני לו, לא מדובר בבחירה שלו.

תנו לתינוק לחיות, גם ככה, בגיל שש הוא נכנס לכלוב למשך 12 שנים, ושם מאלצים אותו ללמוד דברים שמעניינים בעיקר את משרד החינוך.

למה לדחוף ידע שנדמה לך שהוא יותר חשוב מכל דבר אחר בזמן שיש כל כך הרבה דברים חשובים שהוא יכול ללמוד לפני שייכנס לבית הספר, ושאף אחד לא ילמד אותו את הדברים האלה שם?

תסמכי עליו שילמד מה שחשוב לו בגיל הצעיר, בבית הספר גם ככה הוא ייאלץ ללמוד הרבה דברים נטולי חשיבות שממש לא יעזרו לו להצליח ולהיות מאושר.

אני בגיל 5 למדתי לקרוא ולכתוב ואני זוכר את זה כמשחק.
אם בגיל זה או מוקדם יותר תינתן לילד הזדמנות ללמוד ולהנות מכך לעד חווית הלימודים תישאר לו כדבר מהנה.
זה לא חייב להיות משעמם ומעייף זה יכול להיות בעזרת משחקים עם ההורים וכך הילד גם מרוויח זמן עם ההורים במשחק ולא רק לימוד.
מה שכן בכיתה א הייתי משועמם ואף חשבו להעלות אותי כיתה בעקבות כך. הורה שילדו למד בגיל מוקדם לקרוא ולכתוב צריך לדאוג ביחד עם המחנכת לתעסוקה מתאימה לילד בכיתה.

אז מה אם הוא יכול. ילדים יכולים גם לצאת לעבוד, במכולת של השכן.אז תתנו להם? תנו שקט לקטנים. זה שהמוח יכול לקלוט, לא אומר שצריכים להעמיס ולדחוס אליו כל מה שאפשר, כדי שיהיה השיגי, מצליחן. הילד בשנותיו הראשונות צריך לשחק והרבה. כך הוא בונה את עצמו, זה בית הספר שהוא זקוק לו.לא מילים וספרים. בבוא העת, יעשה גם את זה.יהיה בסדר, תרגיעו. נשימה עמוקה.תנו לילדים לחיות