אם רופא נשים מסוגל לעשות בדיקת פיפל מבלי ליידע את האשה...אז למה אתם מצפים.
זה מה שקרה לי. אני הייתי בהלם טוטאלי. הכאב הוא איום. אבל ההשפלה מחוסר היחס של הרופא היא הרבה יותר גדולה.
חייתי בעבר מספר שנים בארה''ב. על כל פעולה, הרופא או האחות מיידעים את הפאציינט. זה מוריד מהחרדות וכנראה גם הרבה פחות כואב.
ולגבי ילדים...מילה מרגיעה עושה פלאים.ברגע שמסבירים ומורידים חרדות, יש שיתוף פעולה אשר מקל והילד יכול להתגבר על הכאב.

שלום,

מב זה יעזור אם הילד ילחץ עוד לפני הבדיקה ואז בכלל לא ישתף פעולה? הבדיקה הזו וכל פעולה חודרנית, אפילו הקלה ביותר כואבת לילדים ואין דרך לצערי למנוע זאת...רק לקוות שזה יסתיים מהר

ביצוע כל פעולה שהיא הכרוכה בחדירה רקטלית ללא סיכוך הוא סדיזם לשמו. זה הרבה מעבר לחוסר רגישות של הרופא. ואין שום סיבה שכאם תסכימי שיעשה כן לילדך. איום ונורא! בין אם מדובר בבדיקת גסטרו ובין אם לצורך מדידת חום בטוסיק (זה לא אמור לכאוב כלל אם עושים זאת כיאות).
אני לא אשכח איך ארבעה גברים, אמא שלי והאחות ניסו לרתק אותי למיטה בחדר האחות כדי למדוד לי חום בטוסיק. אחרי שהמדחום נשבר, גם החות נשברה וסוכם שיסתפקו במדידה בבית השחי... אותו סיפור קרה לחבר שלי בוריאציה דומה... לא כך זה צריך להיות.
בדיקות דם, וחיסונים כואבים, אבל אפשר להכאיב יותר או פחות. אפשר להגיד אם לא תזוז זה יגמר מהר ויכאב פחות.
טיפולי אזניים מכאיבים מאוד, אבל לא השתכנעתי בנחיצותן של הוצאות פקקים. נראה לי מיותר בדרך כלל. אבל אכן הכאב גם תלוי במידת המיומנות של הרופא. לי היה רופא שהיה מאוד יעיל ומנוסה ואמר זה לא אמור לכאוב וכמעט לא כאב... אבל הוא היה מהיר לפני שהספקתי להבין שכואב זה נגמר.
תפקידך כאמא הוא להפעיל את שיקול הדעת.
נכון שאנחנו כהורים אמורים לסייע לרופא בטיפול בילד - כדי שיהיה סימפטי לשני הצדדים, אבל זה כרוך ברצון טוב של הרופא. ורופא שהוא לא מספיק טוב ועם לא מספיק רצון, עם כל הכבוד לאי נעימות - תוותרי בנימוס על שירותיו, תהיי אסרטיבית ותבקשי שרופא בכיר יותר מנוסה יותר יבדוק את הילד.

גרועים מן הכאב הם הפחד והצפייה לו. אמירה כמו, זה כואב פחות אם לא זזים. אבל אח''כ לא יכאב לך כי האוזן תהיה נקיה. או במדידת חום, אם לא תזוז זה לא יכאב, וכו' עוזרים. לפעמים כשהפעולה אמורה להיות מספיק מהירה שווה לא לאפשר אפילו שיקול דעת ולפני שהילד מבין לעשות מעשה. זה נכון גם למבוגרים. לפעמים טוב יותר להסיח את הדעת לכיוון אחר ולבצע מחטף. אבל זה רק כשמדובר בפעולה מהירה. ומיד אחר כך יש להרגיע בהתאם. כואב לך? -כן,{בכי}. נשיקה באזור הכואב. אפשר גם להשתמש בהאנשה ולהגיד שלמזרק כואב והוא אמר שלילד יש יד / רגל נורא חזקה.
בהצלחה.

את צריכה להסביר לילד שהבדיקה תכאב קצת או תהיה לא נעימה ולא לתלות הכול ברופא - את אמא שלו.
נכון שלא כל הרופאים קשובים למטופלים הקטנים שלהם ונכון שהרפואה התקדמה עם השנים ויש בדיקות שכבר נעשות בהרדמה אבל עדיין האחריות להרגעת הילד היא על ה-ה-ו-ר-י-ם (גם במחיר עימות עם הרופא).

במיון עובדים רופאים זוטרים חסרי נסיון שמעמסים על קטנטנים אינספור בדיקות. לכי לרופא ילדים ותיק וטוב הוא יסתדר ללא שום בעיות. ואם אין ברירה אז למה לא מוקד קופה שם עובדים בכירים בלבד?
מי צריך לנקות אוזן? לשם מה דרושה הפעולה הזו. זה הרי קשקוש מקושקש. פקק הצרומן באוזן בא וחולף - היום ישנו מחר מתחלף. היום ניקו בכח מחר חוזר.
ההורים שוגים והילדים משלמים. אל לבוא בטענות לרופאים. את מהווה איום קיומי עליהם. מצד אחד באים בטענות ותביעות מצד שני מבקשים התחשבות והקלות.
זה לא פועל. המחיר ברור

אני, כמטפלת, מסבירה גם לילד בן שנתיים מה אני עומדת לעשות, וגם אם יכאב, אני מסבירה שחייבים, ומבטיחה הפתעה בסוף (ומקיימת).
הילד יודע שאפשר לבטוח בי, ומוכן (במרבית המקרים) לעמוד בגבורה בכאב.

אף אחד לא את זה בשבילך!
לו זה היה הילד שלי, הרופא לא היה שוכח אותנו לעולם אחרי מקרה כזה, וסביר להניח שהיה גם רוצה להחליף מקצוע.

מה זה? את חושבת שזה שמישהו רופא עושה אותו אלוהים? או עושה אותו בהכרח בנאדם טוב ונחמד?

תגני על הילד שלך. זה התפקיד שלך, את האמא!

הפוסט הזה הוא אות ומופת לתפיסות המעוותות של חינוך שהפכו נחלתם של ההורים הצעירים במקומותינו. זה מקרין גם על בתי הספר. ילד בן ארבע צריך שתהיה לו ''זכות לדעת'', הסביבה שלו היא ''דמוקרטית'' והוא מנהל את ההורים, המורים והמנהלים.

לילד בן ארבע אין ''זכות לדעת'' שיכאב לו, כי אז בלתי אפשרי יהיה לטפל בו. צריך להונות אותו בעדינות, כדי להביא אותו לטיפול. ילד בן ארבע אינו בעל שיקול דעת בוגר, גברתי. הילד אינו יכול לקבל החלטות על עצמו. זה תפקידך הבלעדי. הבית אינו דמוקרטיה. את צריכה לקבל פיקוד ואחריות. הרופא הזה גאון, ופעל כנדרש. הטענות שלך כלפי הרופא ראויות לגנאי נמרץ.