גם לעיסת שניים - שלושה פולי קפה קלויים מעבירים ריח שום, או לעיסת תרמיל הל (מר...). בבית סבי וסבתי נהגו כך.

לפני חודשים אחדים, נזדמנו לחווה של ערבי,
בהמלצת רופא קונבנציונאלי.

ילדה במשפחה, חלתה בפטריה בפיה, ומצבה
החמיר. רופא קופ''ח המליץ על ביקור אצל
''רופא טבעוני'' ערבי.

הערבי, התיז לפיה של הילדה חלב ישר מעטיני
עז והבטיח שתוך שעות אחדות, הפטריה תעלם.
וכך היה.

הוזמנו על ידו לשתות עימו תה ריחני
וממתקים ערבים.

אני ביקשתי ממנו לספר לנו עוד על
תרופות סבתא.

והוא נענה ברצון.
הוא הראה לנו צינצנות עם ''תרפות''
והסביר איך מיוצרת כל אחת מהן.

א. אנטי ביוטיקה...
למקרים קלים, ממרח כורכום.
למקרים קשים עובש לבן שמגדלים עם גבינה ולחם. מוגש מתובל כדי שיהיה טעים...

ב. תרופות לדלקות גרון קלות
ריבה העשויה משורש הזנגביל.

ג. לדלקות חניכיים, נוזל שעשוי
מעלי פרח בבונג.

ד. תרופה לפצעוני קיץ, מקליפה של אבטיח.

ישבנו אצלו שעות.
גם ראינו את ''בית המרקחת בביתו''

התה שלו שעשוי מעלי מרווה והמון סוכר ודבש,
היה מעדן, כמו הממתקים שהוגשו לנו.

אגב, הילדה עם הפטריה אכן הבריאה
ולמחרת לא היה זכר לפטריה.

אני הקטן שותה מאז תה מרווה עם דבש
ומעט שורש של זנגוויל...
הטעם נפלא