מבחינת המחלות, הסימפטומים, והתרופות. אבל בכל השאר הם ממש חיים באופוריה- רופאים הם ממש ממש לא מה שהם מצטיירים בטלוויזיה. הלוואי ויהיה רופא כמו האוס שבאמת יהיה אכפת לו כלכך ממהי המחלה של המטופלים שלו, ולו רק בשביל הסקרנות המדעית. אצל רופאים זה בדיוק להפך.

ואם הסטודנטים שך ד''ר איפרגן מציעים פיתרונות ''כי ראו בהאוס'' אז באמת יש ממה לפחד! חוץ מזה, הסדרות זה לא מציאות! במסגרת פרק צריך להציג מקרה. מה הרופאים רוצים? שכל העונה תדון על מקרה אחד כדי שיתאים למציאות??

לרגע חשבתי שכצופה בהאוס אני יכול להתחיל לעבוד כרופא

גם אני הלכתי ללימודי רפאה בעקבות דר. דאג רוס. היום אני מטפל השיטות שאני לומד מהטלביזיה.

כל עוד כלבוטק לא עולה עליי...מה אכפת לי.
דבר ראשון לכל מטופל שלי...אני עושה ניקור מותני. אם זה לא זאבת או פניאמוניה אני מחליף לו את כל הדם. אח''כ אני בודק ביוטיוב מה עוד ניתן לעשות...
וככה הלאה

אין כמו ד״ר גרגורי האוס. הוא גדול. וחבל באמת שאין לרופאים יותר זמן לכל חולה.

סדרה ענקית , שנונה , ואמיתית מאוד.
סדרה שגרמה לי לצאת ללמוד רפואה ואני נהנה מכל רגע

קודם כל , לא מדובר על צוות חדר מיון אלא מראש על מחלקה ''מיוחדת'' והתוצאות לא מויעות תוך 8 דקות, אלא כעבור כמה שעות או ימים...פשוט לאחר כמה ''דקות מסך''..יש הבדל...מעבר לזה ברור- סדרה ולא מציאות..