- 33.
גיבורה, 05/12/10 13:49
- 32.
- 31.
מתפללים ומודאגים, 24/10/10 11:32
- 30.
- 29.
- 28.
עירית, 22/10/10 09:10
- 27.
ככ התעצבתי לקרוא את הדברים האלה
מ, 22/10/10 08:56
- 26.
- 25.
כל בוקר אני מתפללת בשביל הודיה
מיטקה עציוני, 22/10/10 05:43
-
גם מתפללת, 23/10/10 11:47
-
- 24.
איזה אדם בעל ואב למופת אתה נמרוד
דורית, 22/10/10 00:49
- 23.
לי, 21/10/10 08:44
- 22.
- 21.
א.מ., 21/10/10 00:16
-
- 20.
yafaz, 20/10/10 22:39
נמרוד היקר, הדרך בה הלכתם מעוררת כבוד והערכה. נאבקתם כל רגע על החיים ועל האופמיות גם בשעות הכי קשות. לא הפסקתי לקוות שתביסו את המחלה אך כנראה שלמרבה הצער הדבר אינו בר השגה.החיים הם מבוך מסובך וכנראה שאי אפשר להבין מדוע קורים הדברים כפי שהם, כל עוד אנו חיים.אולי בעולם הבא התמונה תתבהר(כך אני מקווה לפחות).
אני יודעת שלמרות הכל תמשיך לחפש את האור ואת הטוב לך ולילדך וזה מה שמנחם אותי מעט.
שולחת לכם חיבוק גדול והמון נשיקות והלוואי שיכולתי לעשות משהו כדי לעזור
שלכם באהבה
יפה-
נמרוד, 21/10/10 06:35
-
- 19.
- 18.
ס, 20/10/10 19:43
משוחררת / יהודה עמיחי
משוחררת היא, משוחררת. משוחררת מן הַגוף
וּמשוחררת מן הנפש וּמן הַדַם שהוא הנפש,
משוחררת מֵרצונות וּמשוחררת מִפחד פתאום
וּמפחד עָלַי, משוחררת מִכָּבוֹד וּמשוחררת מן הבושה
משוחררת מִתקווה וּמִיֵאוש וּמֵאֵש וּמִמַיִם,
משוחררת מִצבע עיניה וּמִצבע שערותיה,
משוחררת מֵרהיטים וּמשוחררת מִכף סכין וּמזלג,
משוחררת מִירושלים של מעלה וּמִירושלים של מטה,
משוחררת מן הזהות וּמִתעודת הזהות,
משוחררת מן החותמות העגולות
וּמן החותמות המרובעות,
משוחררת מִתצלומים וּמשוחררת מִמְהדקים,
משוחררת היא, משוחררת.
וְכָל האותיות וְכָל המספרים
אשר סידרו את חייה משוחררים גם הם
לְצֵרופים חדשים וּלְגורלות חדשים וּלְמִשחקים חדשים
של כל הדורות שיבואו אחריה.''
- 17.
- 16.
חיה, 20/10/10 16:16
- 15.
מתפללת לנס שיקים את הודיה חזרה למשפחתה
טלי, 20/10/10 15:48
- 14.
טל, 20/10/10 15:44
- 13.
מישהי., 20/10/10 15:19
נמרוד היקר,
תודה שעידכנת. אני מתפללת להחלמתה של הודיה ולכך שהגוף התשוש יגבר על תסמיני ההשתלה הקשים והיא תתאושש.
שהודיה תוכל להגיד ''ההודעה על מותי היתה מוקדמת מדי''.
יהיה אשר יהיה, יש דברים שגדולים מאיתנו ולא על הכל יש לנו שליטה.
אם תגיעו למצב של שקט נפשי וקבלה של האפשרות הפחות טובה, זה יהיה הישג עצום.
אין לי מושג איך מגיעים לזה. זה קשה מאד. אבל ההתייחסות שלנו למכות החיים היא שקובעת עד כמה נסבול מהן.
אתם במחשבתי.
- 12.
- 11.
- 10.
ןרה, 20/10/10 14:02
-
נמרוד, 21/10/10 06:40
-
- 9.
ברק, 20/10/10 13:52
- 8.
- 7.
טופ, 20/10/10 13:17
-
נמרוד, 21/10/10 06:38
-
- 6.
אסנת, 20/10/10 13:15
נחשפתי ליומן הסרטן רק לפני יומיים ואני לא מצליחה להפסיק לקרוא, לחייך ולבכות לראות אור ותקווה יחד עם יאוש גדול.. ולרצות לחבק, לחבק את הודיה על ההתמודדות והמלחמה לחבק את נמרוד על התמיכה והאמונה לחבק את הילדים על הבעת האהבה וההבנה, אתם משפחה מדהימה אל תפול רוחכם תמשיכו להיות מי שאתם... אתם עושים זאת נהדר תמשיכו להאמין בחיים כי יש להם עוד הרבה מה לתת לכם לנו לכולנו... מחבקת את כולכם וממשיכה להתפלל כפי שעשיתי ביומיים האחרונים.
- 5.
חדווה, 20/10/10 13:11
- 4.
יתומה לסרטן, 20/10/10 13:06
למרות שקראתי את כל יומנך, שסיפורך כל כך נוגע לי, אתחיל בהתנצלות שכן לא העזתי להגיב עד עכשיו..
התייתמתי מאבי ''בזכות'' מחלת הסרטן כשהייתי בת 10. ממש כמו הודיה גם הוא שקע לתרדמת-''קומה'' בה נהיה מעורפל וסהרורי, הזה רבות ולמזלנו הגרורות התפשטו למוח והשפיעו על מערכת העצבים כך שהוא לא חש בדבר. אך אנחנו כן.
אם שמת לב,כיניתי את עצמי יתומה אך כביכול יש לי אם. במציאות, אימי איננה. במות אבי אימי מתה איתו. גופה פעיל אך נשמתה, אפילו אחרי 14 שנה הלכה לאיבוד ולא שבה אלינו.
התבגרתי לבדי בכוחות עצמי ואחי הגדול ממני השרה עלי דמות אב. אני כותבת אלייך מתוך הערצה, מתוך אמונה כי בימים קשים אלו אתה משרה על ילדייכם כוח עצום ובלתי יאומן.
אנו לא מכירים אישית אך לכבוד הוא לי לקרוא עלייך, אני גאה בך. ובלבי אני מקווה כי לאימי היו את כוחותייך שלך, למרות שאני יודעת כי לא ניתן היה לדרוש ממנה אותם.
היישר פנים, זקוף גבך ודע, כי אתה איש יקר בעייני ובעייני אחרים.
שולחת באופן וירטואלי למדי חיבוקים חמים והמון המון תקווה. המשך להיות אב מופתי. אתה נדיר.-
גם את גיבורה קטנה ואני מלא כבוד והערכה אליךשבץ חלובה, 22/10/10 05:46
-
- 3.
סומרות לי השיערות בגוף, אני כל כך עצובה. הלוואי ובדרך נס הודיה תחלים..
בר, 20/10/10 12:30
- 2.
דורית, 20/10/10 12:28
- 1.
נועה, 20/10/10 12:00