- 189.
- 188.
- 187.
- 186.
orly, 30/11/10 06:45
- 185.
ממני, 28/11/10 22:03
- 184.
נורית, 28/11/10 19:40
- 183.
- 182.
- 181.
- 180.
איש יקר.. צר לי על אובדן אהבתכם
הילה, 28/11/10 08:00
- 179.
orly - los angles, 28/11/10 05:53
- 178.
-
אני, 27/12/10 12:44
אדם שיקירו עומד למות, צריך לגעת ולחבק.
להיפרד.
תשאיר את ההלכה למי שבוחר בה ואל תפיץ מילים עם ניחוח של ביקורת ברגע כזה,
מול אדם -חופשי- שבחר לחיות את חייו ולחבק את אשתו ברגעיה האחרונים ולא ללכת אחר חוקי הלכה מקובעים ומטופשים שמתאימים לזמנים אחרים.
נמרוד / אורן - משתתפת בצערך ובצער הבנים.
אתם משפחה מדהימה. תהיו חזקים.
-
- 177.
- 176.
גל, 27/11/10 10:37
- 175.
מאיה, 27/11/10 03:41
- 174.
עצוב שולחת ניחומים ומקווה שיום אחד תמצא התרופה ....
אני, 26/11/10 23:34
- 173.
- 172.
סימה יקרה עוד נפגש... נכתב כתגובה לתגובה מספר 120
מיקה, 26/11/10 21:31
מכל התגובות שקראתי זו עוררה אצלי דמעות!!!
הכיצד יתכן שמישהי אשר איני מכירה תכתוב בדיוק את אותם הדברים אשר אני רוצה להביע מילה במילה???
סימה הקר - כותבת התגובה, איני מכירה אותך ואת לא אותי, אך גם אני הכרתי את סימה בתקופתה האחרונה, אישה מלאת עדינות ורוך, בעל יקר, ניצב כשומר, אחות מדהימה תומכת ליד,
כל זאת ואני כחולת סרטן בעצמי, מזדהה, חרדה, שמחה, מתעדכנת ע''י הבעל האוהב - אורן.
כל אדם שנכנס לחיינו אכן לא נכנס סתם. הוא משאיר חותם... הכנסת חותם לחיי סימה, נתת לי כוח להמשך מסע חיי. לימדת אותי לחיות את הרגע... חבל שלא היה לנו יותר זמן להכיר אחת את השניה.. בניתי עלייך שנטייל ביחד, נקנה, נשתולל...נעביר חוויות... מסעך תם פה בעולם הזה, שמרי על משפחתך האהובה שם למעלה...
יהי זכרך ברוך...עוד נפגש ונעביר חוויות.
תנחומיי לכל המשפחה שאת חלקה הספקתי להכיר.
מיקה...-
מיקה יקרה - מה שסימה לא הספיקה, היא ציוותה לאחרים!!!!סימה הקר, 28/11/10 11:32
נרגשת יחד איתך. אני כל כך מבינה למה את מתכוונת. רק מי שחווה אבדן/עצב/פרידה בטרם עת יכול להזדהות. לצערי, אבידות לא חסרו לי וכל שרציתי זה עוד קצת זמן עם סימה היקרה, להספיק לחבק אותה עוד פעם אחת כמו שרציתי לחבק את אחי ואמי שלצערי לא הספקתי להפרד מהם.
מיקה, החיים הם לא לוקסוס ואיננו יודעים מה מצפה לנו בעוד רגע. אני רוצה שתהיי חזקה באמת ומחכה להכירך.-
מיקה, 28/11/10 14:41
-
-
-
- 171.
- 170.
עינבל, 26/11/10 19:13
אורן (כך אני מכירה אותך) יקר
הכרנו לפני 8 שנים בגן המשחקים שליד מסעדת טוני טברנה שבמליבו. הגענו עם ורד ויאיר גונן, חברים משותפים. הצלחתם להקסים אותנו ומאז נשארתם בליבנו. אתה בטח לא יודע כמה היינו מודאגים, ומעודכנים על מצבה של סימה. התפללנו לשלומה וקיווינו שתנצח את המלחמה. בימים בהם מצבה השתפר צהלנו משמחה ובימים בהם מצבה החמיר התעצבנו עד מאוד. אנו מחזקים את ידך במלחמה החדשה והיא החיים שאחרי ומאחלים לך שתצא לדרך חדשה שרובה שמחה והחלמה מן האובדן ושזיכרון סימה היפה והטובה, ישאר בלב כולנו תמיד.
עינבל וקובי
- 169.
- 168.
- 167.
- 166.
שרה אגמון, 26/11/10 11:49
- 165.
- 164.
מירי, 26/11/10 09:56
- 163.
עינב, 26/11/10 09:51
- 162.
Guy and Liora Elhanani, 26/11/10 09:16
- 161.
dutzi, 26/11/10 08:39
- 160.
אושרת, 26/11/10 08:01
יהיה זכרה ברוך!
הלב נשבר, קראתי כמעט כל טור מיומן סרטן שמחתי ברגעים המאושרים וכאבתי ובכיתי ברגעים הקשים
אורן היקר
אתה אדם מקסים ואני בטוחה שתדע לאסוף את עצמך והבנים וביחד תמשיכו בדרך שאתה וסימה התוותם
שולחת לך לילדים ולמשפחה תנחומים מעומק הלב
ועשית מצווה גדולה שהכנסת אותנו הקוראים להיות שותפים למאבק ולמודעות במחלה
מקווה שכל משפחה שנמצאת במאבק הזה עכשיו תיקח את האופטימיות והתקווה שאתם סחבתם לאורך כל המסע
- 159.
אור, 26/11/10 06:34
- 158.
עצוב ואירוני. הימים האלו בארה''ב הם ימי חג ההודיה
דניאל/ארה''ב, 26/11/10 05:56
- 157.
אין מילים על האהבה הקשר המיוחד והטיפול המסור שלך לאשתך
עצוב ומרגש, 26/11/10 02:24
- 156.
:”” מאחלת שתדעו ימים יפים יותר (ל''ת)
תשמרו אחד על השני. מצטערת שלא אוכל להגיע להלוויה, 26/11/10 01:35
- 155.
- 154.
הילה גנות, 26/11/10 00:46
לאורן וב''ב חשבנו ללקרוא סוף טוב יותר. רוצים לנחם אתכם במותה של סימה שהיתה רעיה ואם למופת. והטור שכתבת ויכולת לשתף בו אחרים שעדיין נלחמים - שלא תדעו צער עוד. ותנוח במשכבה בשלום ושם מלמעלה תישמור על הקטנים שנלחמים.
אני חושבת שהבן שלי גם כותב טור - מאוד מעודד מלואי אמסטרונג.
אתכם בצערכם הילה וחהקהילה בלוס אנג'לס.
- 153.
- 152.
דרור, 26/11/10 00:22
- 151.
- 150.
- 149.
ליאת, 25/11/10 23:17
קראתי את היומן לפרקים. לא קל היה. אבל רציתי לחלוק אתכם את כאבכם, את סבלכם, וגם אולי להתמודד דרך כך עם הפחד הגדול מכל. הפחד שזה יקרה גם לי, או למישהו שיקר לי. פחד שקיים בכל אחד מאיתנו. לא עשיתם לנו הנחות. שיתפתם בהכל. עברתי אתכם מסע כואב, מייגע, מסע של סבל, והכל תחת השאלה- למה? למה? מה עשתה סימה, מה עשו עוד מאות אלפים חולים שביום בהיר אחד נלקחו מחיי השגרה שלהם, לעולם של בתי חולים, הקרנות, כאבים, עצב, סבל? למה זה מגיע להם? למה זה מגיע לנו? נמרוד, חשוב לי שתדע שבכתיבתך השתקפה אישיותך, אישיות של גבר נדיר, מדהים, רגיש, מלא אהבה, אמיץ, אדם מואר. אדם שמתמודד. לפחות סימה זכתה לחיות את חייה עם אדם כמוך. הבנים שלך זכו באדם כמוך להיות האבא שלהם, ברגעים הטובים והרעים. ואתה זכית בעצמך. איש שיודע לשאוב כוחות מהיקום, לראות את היופי גם במקומות כה קשים, את התמיכה, את הטוב שבאדם, את העוצמה שבגלי הים, בטבע, בשמיים, בציפורים. אדם כמוך ימצא את החיים חזקים יותר מהכל ויתן השראה וכוח גם לסובבים אותו. אדם כמוך ידע גם לקבל את עצמו בחולשתו. מאחלת לך שתדע בחייך אהבה, טוב ויופי, בהם ישתקף זכר אשתך לתמיד -
- 148.
יעלי, 25/11/10 23:15
- 147.
אחת שאיבדה את אמה לפני 7 חודשים
אורן/נמרוד, 25/11/10 23:13
אורן/נמרוד היקר,
לא הייתי מודעת ליומן שנכתב פה באתר והתוודעתי אליו היום,יומיים לפני יום ההולדת הראשון שבו לא נחגוג לאמא יומולדת..
איבדתי את אמי למגפה הארורה לפני 7 חודשים,היא היתה אמורה להיות בת 54.
מי כמוני יכולה להבין את התחושות שמציפות אותך..את העובדה שהלב בוכה כל כך הרבה זמן..שיבשו כבר הדמעות..
אוזלת היד,חוסר האונים..ההבנה שאהובינו הולך ודועך ואין לנו מה לעשות..זהו שברון הלב הגדול ביותר.
גם אמא שלי נלחמה בכל כוחה,רצתה לחיות ורצתה לזכות לראות את ילדיה מתחתנים..לצערי משאלתה לא הוגשמה.
אבל יחד עם התחושות הקשות של האובדן,של הצלקת הנוראית שכל ''החוויה'' הזאת מותירה,ולצערי הצלקת ישנה..וכואבת,יש תחושת הקלה.אהובינו אינו סובל עוד..מה הטעם בחיים מלאי סבל וכאב..
אדבר בשם עצמי ואומר שהמסע שעברתי בתור בת (ויותר מבת אלא גם החברה הטובה ביותר) בזמן מחלתה של אמי (ובמיוחד בשלושת החודשים האחרונים) היה רצוף בכי,כאב,שברון לב,מתח,חוסר שקט ופחד..המון פחד..ממה שעתיד לבוא..והעתיד שלבוא-מתי יבוא..מתי יבקר..
גיבורות הן היו..סימה שלך ואמא שלי..וככה אני רוצה לזכור את אמא שלי.
מחזקת את ידייך,מבינה לליבך -
- 146.
נטע, 25/11/10 23:09
- 145.
- 144.
עובדי nrg, 25/11/10 22:46
- 143.
רותי, 25/11/10 22:42
- 142.
- 141.
בלה, 25/11/10 22:23
עקבנו אחרי הכתבות המרגשות שלך באתר. אי אפשר היה שלא. הייו בטוחים שהנה אתם תהיו באחוזון המנצח. לא חלמנו שנקבל באחד הימים פרטים על מקום הלויה של הודיה. בתרגום חופשי מאידיש: האדם מתכנן ואלהים צוחק...יותר נכון לומר שלכל אדם יש את תאריך פרידתו מהעולם, ורק אלהים יודע מהו...הגיע כנראה יומה, נחתם גורלה ביום כיפור, ולא נותר אלא להזיל ים של דמעות, ולתת לכם כוח, למשפחה שנשארה מאחור, לאסוף את השברים ולצמוח מהם...
- 140.
רונית טויזר, 25/11/10 22:20
שימחה היה שמך המקורי וכשמך כך היית, תמיד עם חיוך ענקי..עד הסוף האמנתי והתפללתי וכל יום מאחיך התעדכנתי ..זה כנראה היה ה''מאכתוב'' שלך...אישה טובה ואם נפלאה, אשריי משפחתך שזכו בך וחבל שזכו לזמן קצר כ''כ.לבעל הנפלא שה' ייתן לך חוזק אמיתי !!!עכשיו ילדיך צריכים זאת יותר מתמיד. בנים יפים..נשמות טהורות, ה' : תקל עליהם ותנחמם כי אל חנון ורחום אתה. הודיה :תנוחי על משכבך בשלום. שלום חברה!
- 139.
אילת שיף, 25/11/10 22:12
- 138.
- 137.
- 136.
אני, 25/11/10 21:12
- 135.
- 134.
- 133.
- 132.
- 131.
יוסי, 25/11/10 19:34
- 130.
- 129.
- 128.
מיטל קמחי, 25/11/10 19:00
- 127.
יעל, 25/11/10 19:00
- 126.
- 125.
תנחומי, 25/11/10 18:48
- 124.
ברק, 25/11/10 18:46
- 123.
אטי, 25/11/10 18:34
- 122.
- 121.
- 120.
סימה הקר, 25/11/10 18:18
הכרתי את סימה כל כך מעט זמן וזה כל כך מצער אותי. במספר הפעמים הבודדות שפגשתי אותה חשתי כאילו הכרנו בעבר. עיניה שידרו רק טוב, כל כולה שידרה טוהר ואהבה. אומרים שכל אדם שנכנס לחיינו ואפילו ליום אחד ומשאיר חותם עבורנו, יש לכך משמעות וסיבה שהוא נכנס לחיינו ומה שסימה העניקה לי הוא הכח להמשך מסע חיי - לא לוותר ולחיות את הרגע! חבל שלא היה לנו עוד קצת זמן ביחד. תנוחי לך יקירה ותרחפי לך חופשייה מכל כאב וסבל, את עכשיו מלאך השומר על אהובייך שנותרו מיותמים. אנחנו שוב ניפגש.-
מיקה, 26/11/10 15:26
מכל התגובות שקראתי זו עוררה אצלי דמעות!!!
הכיצד יתכן שמישהי אשר איני מכירה תכתוב בדיוק את אותם הדברים אשר אני רוצה להביע מילה במילה???
סימה הקר - כותבת התגובה, איני מכירה אותך ואת לא אותי, אך גם אני הכרתי את סימה בתקופתה האחרונה, אישה מלאת עדינות ורוך, בעל יקר, ניצב כשומר, אחות מדהימה תומכת ליד,
כל זאת ואני כחולת סרטן בעצמי, מזדהה, חרדה, שמחה, מתעדכנת ע''י הבעל האוהב - אורן.
כל אדם שנכנס לחיינו אכן לא נכנס סתם. הוא משאיר חותם... הכנסת חותם לחיי סימה, נתת לי כוח להמשך מסע חיי. לימדת אותי לחיות את הרגע... חבל שלא היה לנו יותר זמן להכיר אחת את השניה.. בניתי עלייך שנטייל ביחד, נקנה, נשתולל...נעביר חוויות... מסעך תם פה בעולם הזה, שמרי על משפחתך האהובה שם למעלה...
יהי זכרך ברוך...עוד נפגש ונעביר חוויות.
תנחומיי לכל המשפחה שאת חלקה הספקתי להכיר.
מיקה...
-
- 119.
Gomey, 25/11/10 18:09
- 118.
- 117.
SIGALIT, 25/11/10 17:43
- 116.
- 115.
- 114.
David- Panama, 25/11/10 16:32
- 113.
לאורן היקר!מאוד כאב לכולנו שאת הסבל והייסורים
אילת, 25/11/10 16:29
- 112.
mM Herman, 25/11/10 16:17
Today is Thanksgiving Day in the US, we gather round a table and give thanks for family, friends,for blessings, our health and heroes amongst us. You are a hero, Sima Z'L was a hero. Hashem will give you and your family the fortitude to go on living and loving. I had followed your ordeal with tears and with pride,So sorry for your loss. ,
- 111.
לאורן ולילדים- אני משתתפת בצערכם בכל ליבי...
מישהי, 25/11/10 16:17
זה מאד עצוב, אבל לא בלתי צפוי ואולי תנוחמו במידת מה בידיעה, שסימה היקרה לא סובלת ולא נאבקת יותר בכל כוחה במחלה האכזרית הזו.
אורן, נגעת לליבי: אתה אדם ישר ואמיץ מאד והטור שלך נתן לי המון השראה אישית. הייתי רוצה להמשיך לקרוא אותך פה או בבלוג שלך. גם התקופה שאחרי המאבק במחלה ראויה לכתיבתך. אולי תחליט לכתוב טור על תהליך השיקום והצמיחה שלך ושל הבנים. וגם על האבל. יהיו לך המון קוראים.
אני מאד כואבת על לכתה של סימה, שאמנם לא פגשתי אישית, אבל הרשימה אותי מאד בטורים שכתבה ובמה שאתה כתבת עליה. נדמה לי, שהיא היתה אשה אמיצה ולא השלתה את עצמה לרגע, לאורך כל הדרך.
יש דברים שגדולים מאיתנו ומבינתנו. ואני מאמינה, שנשמתה של סימה נמצאת עכשיו במקום טוב ושליו. ורוחה תמשיך איתך ועם הבנים לאורך כל הדרך.
טלי.
- 110.
שרון ה., 25/11/10 16:10
- 109.
- 108.
קרן מרכז, 25/11/10 16:01
- 107.
- 106.
- 105.
- 104.
לנמרוד אתה גבר גיבור תהיה חזק ותבורך משמיים על כל רגע ודקה
שמעון-טבריה, 25/11/10 15:48
שהנעמת את חייה לפני מותה של סימה וזה מה שנקרא =חסד של אמת= שלתת לבן אדם מכר חבר שכן או בן משפחה או בן זוג כל דקה וכל שניה שעודדת אותה ושלא על מנת לקבל תמורה כלשהיא זו אהבה אמיתית נקיה וזכה וטהורה והיא לא תשכח והאהבה שנתתם אחד לשני תישמר ותינצר לעולם ועד -תהיה חזק למען שתי הבנים ומי יתן ומהיום לא תדעו צער יותר ורק טוב ונחת שיהיה לכם תהיו חזקים מאוחדים והכי חשוב בריאים ושסימה תנוח על משכבה בשלום יהי זיכרה ברוך ומבורך ותהי נשמתה צרורה בצרור החיים אמן כן יהי רצון ומין השמיים תנוחמו.
- 103.
יהי זכרה ברוך - דמעות חונקות את גרוני
טלי - טורקיה, 25/11/10 15:43
- 102.
איזה כוחות יש לנימרוד הזה כך לתעד....
רוני בנימין כ''ס, 25/11/10 15:39
-
תגובה לאיזה כוחות יש לנמרוד לתעד...
עדי, 25/11/10 18:59
-
- 101.
- 100.
חיים ארד (טוקיו), 25/11/10 15:25
הודיה הולכת לנוח
באצילות, גאווה ושאר רוח
הודיה רוצה קצת לישון
מבלי לכוון ת'השעון
הודיה תקשיב לקול הדממה
עם חברים ומשפחה אוהבת וחמה
לילות של יאוש וימים של תקוה
מפנים מקומם למנוחה ושלוה
הודיה הולכת לנוח
בצילם של ברוש ואשוח
ובאין גשם בארץ תלאובות
תרווה אדמתנו בים של דמעות
על חיים שחלפו בטרם עת
על צער וכאב גדולים משאת
שלום אונקולוגית שלום טיפולים
שלום הקרנות ושלום בית חולים
תנו לי קצת שקט, תנו לי מרגוע
תנו לי עוד קצת בחיים לנגוע
הודיה רוצה קצת שלווה, קצת מנוח
בתום מאבק עקשני עד בלי כוח
הודיה הולכת עכשיו גם לישון
עם קורטוב של הפסד והרבה נצחון
ונמרוד והילדים נשארים כאן
עם דמעה ותקווה ויומן של סרטן -
- 99.
- 98.
- 97.
דורית מעוז, 25/11/10 15:04
- 96.
- 95.
- 94.
- 93.
תודה ששיתפת אותנו והזכרת לנו את הדברים החשובים בחיים.
יצחק, 25/11/10 14:54
- 92.
אלמונית פלונית, 25/11/10 14:52
אע''פ שלא פגשתי בך או בסימה ,
נדמה כי אני מכירה אתכם כבר תקופת נצח....
כואבת את כאבך וכאב משפחתך
אבל נאי מניחה שסימה יותר לא סובלת ....
סימה עכשיו שומרת עליכם מלמעלה
ובטח היא יד ימינו של ה' .
עצוב, עצוב , עצוב
אם היה זה דף נייר לבטח הדמעות היו כבר מרטיבות אותו ובכל זאת
הבלוג שלך נותן הרבה כוחות ,
הרבה חוזקה לאנשים במצב זה -
סימה היא השראה שאסור לוותר , צריך להלחם .
מחזקת אותך במחשבות ובלב
מאחלת לך בנייה חדשה של חיים עבורך ועבור ילדייך .
מאמינה כי אתה בעל כוחות עצומים ....
אולי סימה פיסית לא איתך
אבל רוחנית היא תמיד תלווה אותך .
כואבת את כאבך ומאחלת לך לעבור את התקופה הזו בצורה טובה עד כמה שאפשר .
סימה לא סובלת יותר ...
יהי זכרה ברוך
- 91.
שרית, 25/11/10 14:37
- 90.
- 89.
לי, 25/11/10 14:33
- 88.
- 87.
אלוהים ישמור.. כמה עצוב.. אין לי מילים.. אני בוכה כמו ילדה קטנה עכשיו
טל, 25/11/10 14:22
- 86.
- 85.
- 84.
- 83.
- 82.
- 81.
- 80.
רות כץ, 25/11/10 13:43
- 79.
טל, 25/11/10 13:42
- 78.
- 77.
- 76.
- 75.
איזה גבר משכמו ומעלה. שהקב''ה יברך אותך ואת הבנים
אוי!, 25/11/10 13:28
בימים שכל הארץ מלאה זוועות וגועל ונדמה שלא נותרו בקרבנו בני אנוש אלא, רק מפלצות שאונסות, מסממות ומשחיתות פתאום צץ מלאך אנוש שכזה כמוך, נמרוד.כמה כאב כאבנו איתך בכל התקופה שהעלית את הדברים על הכתב כמה יחלנו לנס שלא קרה אבל, רק לגלות שעוד נותר הטוב בעולם(שאתה נושא את דגלו) מנחם ולן במעט. יהי זכרה של הודיה ברוך ומי יתן והחיים יטיבו עמך ועם הבנים.
- 74.
- 73.
- 72.
- 71.
- 70.
כאב ודמעות, קיוויתי עד הסוף שתחלים
פלונית, אלמונית, 25/11/10 13:15
- 69.
- 68.
משתתפת בצערכם שלא תדעו יותר צער (ל''ת)
בת לאב לוחם וגיבור שנלחם בסרטן ונפטר לפני 7 חודש, 25/11/10 13:06
- 67.
- 66.
- 65.
- 64.
נורית, 25/11/10 12:42
- 63.
אבי, 25/11/10 12:40
- 62.
- 61.
- 60.
נגמרנ מלחמה אחת עכשו מתחילה מלחמה שנייה
ל' - איבדתי אמא מסרטן, 25/11/10 12:32
- 59.
כמישהי שלאחרונה איבדה אדם יקר מהמחלה הארורה הזו
יעל, 25/11/10 12:26
- 58.
gila, 25/11/10 12:16
- 57.
- 56.
- 55.
- 54.
- 53.
- 52.
- 51.
- 50.
אורי, 25/11/10 11:59
- 49.
- 48.
היא נחה נמרוד סימה עברה הרבה יסורים שלא תדע עוד צער
יהי זיכרה ברוך, 25/11/10 11:57
- 47.
סיגל, 25/11/10 11:55
- 46.
תומר, 25/11/10 11:54
נמרוד יקר,
כבן למשפחה שנפגעה מהמחלה הנוראה הזו אני רק יכול לחוש הזדהות עמוקה עם העצב והכאב.
קראתי את היומן שלך במקביל למחשבות שהיו לי, וכאילו קראת אותן.
אני מקווה שאתה מתנחם בעובדה שהודיה נפרדה מכם כלוחמת גדולה ומנצחת אצילה שהותירה אחריה בעל אוהב וילדים מקסימים. אני מאחל לכם ימים טובים מאלו, מאושרים ובריאים. הודיה תישאר איתכם ובליבכם יפה, צעירה ואוהבת.
שלא תדעו עוד צער.
- 45.
- 44.
- 43.
- 42.
לנמרוד-אורן והילדים משתתפת בצערכם
yafaz, 25/11/10 11:48
- 41.
אפרת, 25/11/10 11:47
- 40.
ברוך דיין האמת המקום ינחם אותך ואת הילדים בתוך שאר אבלי ציון וירושלים
דוד, 25/11/10 11:41
- 39.
- 38.
- 37.
כל כך כואב לי ואתה אורן חזק מהחיים. תודה לך על יומן אמיתי ומדהים.
בר, 25/11/10 11:32
- 36.
- 35.
- 34.
מירב, 25/11/10 11:23
בשבוע שעבר נשמתי לרווחה כשקראתי את הטור וכרגע קראתי בלב דואב שסימה ז''ל נפטרה והבטן מתהפכת לי. איבדתי את אבי כשהייתי ילדה קטנה והוא מלווה אותי כל יום, עד היום, כשאני אמא לשלושה ילדים מקסימים. הם מכירים את אבי ז''ל דרך הסיפורים שאנחנו מספרים להם.קראתי כל טור שלך, דאגתי, התפללתי ומשום מה האמנתי שביחד תנצחו. אני יכולה לומר לך בלב שלם שאני יודעת שתגדל את שני ילדיכם באהבה ומסירות אין קץ, כי כזה אתה. יהיו גם ימים לא קלים אבל אתה תגלה בעצמך כוחות שלא חשבת שקיימים בך. עשית בשביל סימה הכל עד הנשימה האחרונה. ליבי איתכם ביום עצוב זה. תנוחמו מן השמיים.
- 33.
ליאור, 25/11/10 11:21
- 32.
- 31.
- 30.
עצוב עצוב כ''כ עצוב, 25/11/10 11:18
- 29.
- 28.
- 27.
אריאל, 25/11/10 11:15
- 26.
- 25.
משתתפת בצערכם!, 25/11/10 11:13
- 24.
- 23.
תנוחמו מן השמים אתה ילדיך והמשפחה המורחבת
סתם יהודי, 25/11/10 11:02
- 22.
בלהה, 25/11/10 11:01
- 21.
- 20.
א, 25/11/10 11:00
- 19.
שם, 25/11/10 10:54
- 18.
- 17.
רות, 25/11/10 10:52
- 16.
- 15.
אביב, 25/11/10 10:50
- 14.
אוי ואבוי, 25/11/10 10:48
- 13.
רונה, 25/11/10 10:46
- 12.
- 11.
רקפת, 25/11/10 10:44
- 10.
- 9.
- 8.
- 7.
- 6.
- 5.
לבכות לך......................................
שרי, 25/11/10 10:39
- 4.
ירושלמית, 25/11/10 10:38
- 3.
מעולם לא קראתי את הטור שלך, ואני מצטער שהוא הסתיים בצורה כה טרגית
אדם, 25/11/10 10:38
- 2.
יהי זכרה ברוך. שלא תדעו עוד צער, מנחם לדעת שידעתם כזו אהבה
ענבל, 25/11/10 10:36
- 1.