ומבקר שם מדי פעם אני יכול לומר לכם שהנופים נשארו מדהימים, האנשים נשארו מדהימים ואני לא מדבר על הלבנים שהקיפו אותי בשכונה שגדלתי...כאחד שגדל שם בתקופת האפרטהייד כילד והסתובב עם הילדים של העוזרת, כבן להורים ישראלים שלא ממש חששו מהשחורים ואף התחברו עם רבים מהם, אני זוכר רק דברים טובים מאותן שכונות עוני, סביר להניח שכילד לא חשתי סכנות והכל היה נראה לי כמו גן שעשועים אחד גדול... אבל ייאמר לזכותם של אותם אפריקאיים שהם היו אנשים מדהימים ומקבלי פנים על אף העובדה שהייתי ילד לבן... בכל סופ''ש הוזמנו לסווטו ואחת לכמה שבועות אבי היה לוקח אותי ואת אחיי ואחיותיי לבילוי אצל אותם אנשים שבאמצע השבוע חיו אצלנו בבית והפכו לחלק מהמשפחה...כיום, המצב שונה , גם התבגרתי וגם יש לי ילדים , בביקורי שם אני לא מעלה על דעתי להסתובב עם הילדים באוטו לאחר שמחשיך וזאת אך ורק בשל אזהרות מחברים שעדיין חיים שם...אבי מתעקש שאסע לבקר את חבריו משכבר הימים אך אפילו הם באים לפגוש אותי במקומות סבירים ולא מעלים על דעתם שאגיע לשכונתם...איך אומרים הזמן עושה את שלו..וחבל...
דרא''פ הינה מדינה מדהימה, סעו ותהנו..

מוגאבה בזימבבוואה, טיהורים אתניים בקונגו, רואנדה ודארפור בחסות הממשלות, מילושביץ' ביוגוסלביה, משטרים צבאיים בפורטוגל, ספרד ויוון, סטאלין בבריה''מ, דיקטטורות חשוכות בעולם הערבי והמוסלמי, הצרפתים באלג'יריה. אבל דווקא האפרטהייד זוכה לתיאור קיצוני כל כך. האפרטהייד שאמנם היה שלטון גזעני, מפלה ולא הומני, אבל בטח ובטח שראוי הרבה, הרבה פחות מכל המשטרים שהוזכרו לעיל לתואר ''אולי השלטון המזעזע ביותר מאז גרמניה הנאצית'' .
למה צריך סתם להתלהם?