המערבית החדשה, כפי שאבחן אדולס האכסלי בספרו עולם אמיץ חדש (1932). האכסלי חוזה או חושף חברה המתבססת על ניצול מיני של ילדיה כנורמה, וזו החברה המערבית שלנו כיום. נא לא לשקר לעצמנו- כמה מנות הסתה למען ניצול מיני של קטינים כנורמה חברתית מסניף כל אחד מאתנו כל יום מהטלויזיה ללא הבדל מן הילדים באורח חברתי? הטלויזיה מבוססת על המסר הזה ואין לה קיום בלעדיו. האכסלי רואה בחברה המתבססת על פדופיליה (המונח עצמו הוא למעשה בלתי מוכר בה וכך זה כבר כיום) ביטוי שיא של רקבון והתפוררות תרבותית, והרס דמות האדם. לעומתו נאבוקוב מאבחן את המצב הזה, בתוספת רמז מסוים לגילוי עריות שגם הוא מאוד מומלץ כיום באורח חברתי ע''י הטלויזיה ואמצעי תקשורת ההמונים- ונהנה מכך. זו אמנות דקדאנטית שמאבחנת היטב את מה שלפניה, ונהנית מהרקבון, ומההרס, כי אין לה מוצא אחר.
הגב לתגובה זו