סרט המדגים בצורה מוצלחת את האמרה המרכסיסטית: ההויה קובעת את התודעה.... כך לגבי הקשר בין אידיאולוגיה ומציאות וכך לגבי הקשרים הרומנטיים.תמיד ההויה תקבע את התודעה. יופי של ביקורת לענת.
הסרט המדובר הוא לא יותר משומר מסך, פרצופים נבובים ורייקים.מלבושים מדוייקים על פי צו האופנה, עלאק אנכיסטי פאנקיסטי...
סיסמאות נזרקות בחלל ללא כל משמעות. הסרט הופך את האידיאליים המרקסיסטים לבדיחה לא מצחיקה והרצינות התהומית שלו פטאתית וממתי בכלל בוסרי הפך למילה נרדפת לסרט רע...