- 14.
- 13.
- 12.
אין מה לעשות, עמליה כהנא כרמון סופרת גדולה.
מישהי לא רדודה, 22/03/06 00:38
וטוב ש-NRG מקדיש לה מקום. היא הרבה יותר חשובה מכל סופרות האינסטנס שנחמד לקרוא במטוסים.
היא מה שיזכרו אחרינו.
ראו איך סיפוריה לא נס ליחם.
- 11.
שןשן, 21/03/06 16:24
כתבה יפה שעושה חשק לקרא שוב את הסיפורים שטחנו אלף פעם בלימודי ספרות
- 10.
אני לא חובב גדול של סיפוריה של עמליה
מספר 666, 21/03/06 14:42
תמיד מצאתי אותם יבשים ולא ברורים .
אבל לפחות הכתבה על הסיפורים שלה כתובה יפה.-
אמיר, 21/03/06 18:23
הם מאופקים ומרומזים, ובזה כוחם. הם משתמשים בכוח הדימוי, בעוצמתה של המילה הבודדת, במקום בתיאורים ארכניים של הלכי-נפש, רגשות ומחשבות. זו כתיבה הפוכה לצרויה שלו, למשל (וזה, אגב, לא אומר שצרויה שלו היא סופרת גרועה בעיני).
-
- 9.
כרמל, 21/03/06 03:13
והם זכורים לי כמצוינים (נעימה ששון ואם-נא מצאתי חן). שמחתי לשמוע שהוציאו את הקובץ הזה.
- 8.
בת שבע, 20/03/06 19:51
דמויות חד פעמיות כמו גיבור הסיפור ן 'אם נא מצאתי חן' משוטטות ברחובות תל אביב חייזרים מקוריים לבקניים שאורם כעורם לבן
ברחובות בזל.
קניתי את הספר ואני קוראת בו כבר בפעם השלישית
- 7.
שמעון, 20/03/06 19:49
אבל בעיקר לב הקיץ -לב האור - זה ''הסיפור'' שלה לעניות דעת אני.
לא ברורה לי ההשוואה לדור הספרות הנשית - צרויה שליו, אלונה קמחי ועוד רבות וטובות כבודם במקומם מונח - ולכל אחת אג'נדה ראויה משלה.
לא נראה לי שכרמון מקופחת בקרב על הקאנון.
- 6.
- 5.
אברום, 20/03/06 15:17
אולי אני מעט קטנוני, אבל לפני שאת רוכשת תוכי, שם השיר הוא ''השיר על התוכי יוסי'', והשורה ''יהיה לי תוכי...'' לא קיימת בו, אלא ''אקנה לי תוכי...'' . כל היתר דווקא כתוב נחמד.-
מבקרה של המבקרת, 20/03/06 16:32
והתוכים שלהם היו שמחים כי עוד זוכרים אותם, אם כי אולי גם מתהפכים להם בעפר הצהוב...
-
- 4.
- 3.
דן, 20/03/06 13:52
למה לספר קוראים 'פגישה, חצי שעה'?
שפת הביקורת נעימה וקולחת ואכן
אני אקרא את הספר .אך מדוע ולמה
בחרה עמליה את השם הזה לספר?
הרי לא מדובר בפגישות אהבה אקראיות של תאווה סקס וטרוף חושים
משגע.
אודה לתשובתה של המבקרת.-
נתערב שהמגיב מר 'דן' הוא ערבי...ודאי תצנזרו, 20/03/06 15:19
לא מכיר את השיר, ומשוכנע שהוא מצוי (מתמצא) ביצירה המקומית. אני מודע לצורך האמיתי של אנשים אלה להשתייך, רק 'מפריע' לי שבו זמנית אני עצמי מפריע להם... סתירה פנימית.-
-
הסברתי בפורש, ולא די שלא הבנת, גם מגדף. אל תתחזה להבא. (ל''ת)
אתה מתבייש, 22/03/06 23:46
-
-
-
המבקרת, 20/03/06 16:21
-
דן, 20/03/06 17:27
אומנם השיר הידוע אולי משדר את האי ודאות לגבי מפגש או חצי מפגש
שאנחנו עוברים בחיים עם אנשים או חברים. אבל יתכן שהסופרת מתכוונת למפגש הנפש, ל'מצת מפגש האמת'
של אי הזיוף או הניצול. אני סתם אדם ישראלי יליד הארץ החובק את השפה
כקרש הצלה. דפנה שחורי כותבת מענין. יש לה שפה עשירה יותר ממבקרים אחרים. שאלתי לגיטימית.עמליה לא כתבה סתם רק חמישה סיפורים ולא סתם העניקה להם את השם המחבר של 'מפגש, חצי מפגש'. תהיו קצת יותר רציניים בבלוג
אל תמהרו למצוץ את האגו שלכם. אשמח לתגובת המבקרת שחורי.-
דפנה שחורי, 20/03/06 21:32
הוצאת הספרייה החדשה קיבצה את חמשת הסיפורים הללו וייתכן מאד שהעורך הוא שבחר בשם זה(בהסכמתה של כרמון) שם זה הלקוח משיר של רחל מדבר על 'מצת מפגש הנפש' עליו אתה מדבר.
תקרא את הסיפורים, אם עדיין לא קראת, ותבין את הטרגדיה שבחצאי מפגשים
-
עמליהכהנא-כרמון, 22/03/06 17:56
את כותר הסםר, וכן את ציור העטיפה,
בחרתי אנוכי.
-
-
-
-
- 2.
גוזפה, 20/03/06 12:59
למרות הנימה הפסימית משהו המצטיירת מן התכן של ''פגישה חצי פגישה'' הדגש על האנינות והכנות של הקובץ, עושים חשק לקרא גם את הספר וגם עוד בקרות של דפנה שחורי.-
שרה, 05/06/06 00:47
הכתיבה, כמו רוקמת התחרה. הביקורת, כמו כירורג רגיש.
שניהם מצויינים.
-
- 1.
alon, 20/03/06 10:50
פרוזה משובחת וביקורת מעודנת שיודעת להצביע על היופי של הקובץ הזה. כשמשוררת כותבת ביקורת זו התוצאה.