- 17.
זו אמורה להיות ביקורת?... כי בפועל זהו תקציר העלילה, כנראה לטובת מי
יסמין, 24/04/06 16:26
שהתעצל לקרוא.
- 16.
יונה, 23/04/06 21:38
נושא מעניין.יש משהו בבחירה של השפה המבנה והדמויות של הסופרת שמקשה באמת לחוש חמלה או רגשות אנושיים אחרים, מלבד להיות מוצפים באותה חרדה שקסטל בלום אולי שרויה בה.
- 15.
-
- 14.
מס' 10 - אם את יודעת כל-כך טוב למה לא תכתבי את הביקורת בעצמך?
מישהי לפינה, 23/04/06 10:05
NRG כדאי שתתקנו את הסקריפטינג שלכם - אי אפשר להגיב לתגובות.-
למה מהלומות הרי אני שואלת שאלה לגיטימיתיונית, 23/04/06 15:39
אני לא טוענת שאני יודעת לכתוב ביקורת אך שאלתי שאלה לגיטימית. את תגובתך אפשר ליחס לכל מגיב כאן. חוץ מזה בגלל שיש לי ריספקט
לגב.שחורי שאלתי את השאלה.
-
- 13.
- 12.
עיזה פזיזה, 22/04/06 23:02
אצלנו ברמת חובב יש מעצבת אופנה
מעור למגזר העליון הכופר באלוהות.
שמה עורה. שם בעלה עורי. ילדיה עוריאל ועריה. עוריאל משרת בצבא כעו(ז)ר רס''ר ועריה לומדת בתיכון המקומי במגמת עוויר(ונאוטיקה).
עורה כמהה להשתיל בית שחי בלונדיני. ומעשה שהיה - טוחן האשפה האזורי נטל רקמה מערוותה, שתל אותה בבית שחייה של עורה והערווה היתה לבית שחי מפואר, מחומצן ובנוסח אפרו.
מאז אני עוקבת אחרי בתי השחי של בנות רמת חובב - מי מגלחת למשעי, למי תספורת סוררת, מי משתמשת בדאודורנט ידידותי לסביבה ומי מסתירה את האתר תחת שרוולים אטומים לאוויר הרווי שלנו.
בנוסף, אני מצפה לפרס על הסאטירה הנוקבת שכתבתי כאן - משל ושנינה
לבית השחי של מדינת ישראל, הלוא הוא אתר חובב.-
עיזה עליזה, 23/04/06 00:18
בשם ממשלת האינטרנט אנו מתכבדים להעניק לך את פרס טוק בק השנה. על השגך זה את זוכה בסופשבוע זוגי בסוויטה של מזבלת רמת חובב פלוס ארוחת בוקר. *
* תנאי מוקדם לאירוח: מנת משכל מינימלית של בול עץ. כלומר, אם תגיעי עם בול עץ הוא יוכל להשאר ולאכול את הדייסה שבישלת, את תצטרכי לחזור לבית השחי שלך -
-
- 11.
חנכה את ה40, 22/04/06 14:08
בתור מי שחנכה את גיל ארבעים יצאתי מהספר ביאוש טוטאלי אמנות טובה אמורה לרומם ולי זה עשה את ההפך הספר מבחינתי מצומצם לראייה מוקצנת ומוחלטת כאילו אין דבר בעולם מלבד ניתוחים פלסטיים נטול כל אויר רוחני-
ללא מעט אירוניה המציאות באמת מייאשת
בת 40 פלוס, 22/04/06 15:00
אבל הספר מתבונן במציאות הזו לא רק באירוניה דקה אלא גם באהדת-אמת לדמויותיו, על מגבלותיהן הברורות. להתייחס לזה כאל ספר שעוסק בניתוחים פלסטיים, זה באמת משונה. מה את רוצה, רומן רומנטי עם הפי אנד? זו ספרות, לא בידור. ועם על זאת מצאתי את הספר מהנה למדי.
-
- 10.
יונית, 22/04/06 13:01
שאנחנו חלק מהמציאות הכללית של העולם. זה קיים בארה'ב יפו תאילנד דנמרק אנגליה רוסיה וכו. לדעתי נתוח היחודיות בדמויות ובאינטראקציה בינייהם יבדיל את אורלי משאר כותבי
הרומנים הציבעוניים הנמכרים בסופרמרקטים ברחבי העולם הצרכני. על הדינמיקה הזאת המבקרת דפנה לא כתבה או ניתחה באופן מייחד כך שהיה ניתן לראות באם באמת אורלי קסטל בלום סופרת על מיוחדת שכדאי לתת מזמני לקריאת נושא נדוש כל כך.
כמו: למה דווקא לראות את הסידרה רמת אביב ג ולא לראות את הסופרנוס?
מה את אומרת על כך דפנה שחורי!
- 9.
במבוק, 22/04/06 10:43
העיסוק בספר ובסופרת מזכיר מחדש שיש דבר כזה שנקרא אמנות וחיפוש משמעות. המילים אצלה מרצדות על הדף כאילו יש להן חיים משל עצמן. מפעים
- 8.
שגית, 22/04/06 07:34
דפנה שחורי, למה את חושבת שיש פה יסודות פנטסטיים? לדעתי, הסיפור הוא די ריאלי וייתכן שיקרה. הפרט הפנטסטי היחיד שאת מציינת הוא השתלת השכמות וייתכן אפילו שיש דברים כאלה. אני הייתי בהחלט שמה את הדגש על דברים אחרים כמו הניתוק של אנשים מעצמם, הפרשי המעמדות בעם, ההתעללות הפסיכולוגית (למשל בכך שמנדי גרמה לבתה פחד נטישה כששילמה לחבר שלה כדי שיעזוב אותה) ובכלל יש פה עומק פסיכולוגי רב בתיאור הפרעות אישיות שונות (סכיזואידית, FALSE SELF, בורדרליין, AVOIDANT ועוד).-
תשובה, 22/04/06 10:43
אנשים מעצמם הפרשי המעמדות בעם
כל זה בנאלי . למה לכתוב על זה ?מספיק שתסובבי את הראש ותראי את כל זה אצל השכן שלך
-
- 7.
ליאורה ניר, 22/04/06 02:30
ספר לא מעניין וסתום, שרק עצם היותה של הסופרת מעל הקונסנזוס גורם לרבים לעלעל בו ולחפש בכוח משמעויות. אם לא היינו יודעים מי כתב את הטלנובלה בפרוטה הזו, מן הסתם לא היתה אפילו מופיעה במדורים אלה. אורלי קסטל בלום מצליחה להפתיע אפילו אותי - הפעם הנחתי את הספר אחרי חמישה עמודים בלבד, בניגוד לאחרים, שם הצלחתי לצלוח עוד כמה. הביקורת חנפנית וכאילו מוזמנת מראש. הכל נכון: המלים הנכונות, החנפנות הנכונה, ההתרפסות מראש. והרי תשעים אחוזים מהקוראים ינידו בראשם, לא מבינים על מה כל המלים המיותרות האלה, ויחפשו ספר אמיתי. לשמחתנו יש לא מעט כאלה בסביבה.-
מירי, 22/04/06 18:04
מי שקורא חמישה עמודים וחושב שהוא אמור או מסוגל להחליט אם זה ספר טוב מעיד בעיקר על עצמו. הרי לא ייתכן להבין סופר לאחר מספר כה זעום של שורות. נסי להעריך רומן של דוסטוייבסקי או בלזק לאחר עשרה עמודים, ותגלי שעד שלב זה בספר הם די משעממים.
-
- 6.
יוכבד, 22/04/06 02:20
קבלתי את הספר מתנה מאמא של בעלי. אני מאד אהבתי את האבא. לדעתי יש גם סבל במקומות של
עוני ובעיות כמו הקריות או טירה,
כך שהסבל והבלבול של המשפחה יותר נובע מפינוק או עודף אפשרויות אני לא מרחמת עליהם בכלל.
לדעתי כדאי לקרא ולראות שלא הכל זה כסף ומאחורי זה יש אשה עם לב ופחדים כמו לכל אחד. כמה סטקים ביום אפשר כבר לאכול. פשוט החותנת שלי משגעת לנו ולילדים את השכל וחושבת שאנחנו גם מפונקים.
תודה.יוכבד.
-
גם אני קיבלתי סטייקים במתנה ואכלתי אותם כמות שהם, אז חמותי אמרה
אלישבע, 23/04/06 20:33
שאני מפונקת, כי כמה סטייקים כבר אפשר לאכול? אמרתי לה, הם היו קפואים, למה את סופרת? היא ענתה איני סופרת ואיני כותבת, אני משוררת חושנית, ואני מופיעה בכל ערבי שירי המשוררים, וזה באמת נכון. שתקתי. חמותי השתיקה אותי אחת ולתמיד.-
יוכבד, 23/04/06 22:35
תאמרי לחותנת שלך שלא תלמד אותך לאכול. זה שהיא חושנית עדין לא אומר שאת סתם בהמה. אולי כדאי לך להרגע עם כוס יין אדום וכף ידך בשר אדום רוטט לוהט נוטף. עצה טובה
תהני
יוכבד-
קיבלתי את עצתך, למה לסבול בדניה? נסעתי לי כפי שמוכח מ'אזור המגורים'
אלישבע, 24/04/06 15:36
שציינתי. מומלץ לך לעשות כמוני אם מצוייה הפרוטה בכיסך, ואם לא, הישארי עם חמותך. אכלי סטייקים קפואים מול אפה הרחרחן שלא יחוש כל ריח ניחוח! באורוות סוסי הרכיבה ניכר ריח הניחוח, אך חמותך איננה סוס.
-
-
-
- 5.
דפנה שחורי מתיימרת לקנות תוכי רק בגלל שיר
שחרה דפוני, 22/04/06 02:06
חבל שהיא מתיימרת גם לצטט נכונה ואינה עושה זאת. אברהם חלפי כתב ''אקנה לי תוכי ושמו יהיה יוסי''. הציטוט השגוי עושה עוול לשירתו.
- 4.
יותם, 21/04/06 22:13
כבר חשבתי שהיא נשחקה (וכאן שום השתלה לא תעזור). שמחתי להיווכח שהדמיון והמבט הקסטל-בלומים עומדים על תילם. ספר שהוא קודם כול מהנה, אבל מצליח - בעדינות - גם לטלטל ולעורר (אף שהגיבורות שלו רוצות להיות בחוסר-הכרה מתמיד).
- 3.
- 2.
-
- 1.
אמיר, 21/04/06 13:18
אורלי קסטל בלום סופרת דגולה, אך לא פחות מפתיע היא רוח הבקורת של דפנה שחורי. הזרימה, השפה הקסטל בלומית מוקרנת גם מהבקורת. המשיכי כך.