עם הצלחה אינני מתווכח. סדרת "אסקימו לימון" ובראשה סרט הפתיחה הייתה הצלחה אדירה. בקופות, כמובן. אבל הסדרה הזאת, כמו עוד כמה יצירות מופת, גורמת לי, כישראלי, עלבון צורב. "חוויות של שלשה בני נוער"? עדיין מוכרים את הלוקש הדוחה הזה? אלו סירטי תת-רמה נחותים, גסים, מלאים בהומור ירוד במיוחד ורצופים קיטעי סקס מכוערים. עכשיו אומר צחי נוי שכייף לו לחזור ולעבוד עם שני האחרים, כאילו היה איזה שחקן חשוב שחוזר לכור מחצבתו האומנותית. האמת היא שצחי נוי הוא בחור מסכן מאד, שעוסק כל חייו בהדחקת העלבונות שחטף בסרטים הללו. לראות את זה על במה? את שלשת המחורמנים הללו כאשר הם בני 30 שנה מאוחר יותר? מה הרעיון המוזר הזה?
מי יודע-אולי זה אפילו יצליח להם.
פתטי.
הגב לתגובה זו