סוף סוף משהו ''לפנים''.
עמוק, אמיתי, מלווה בדמויות כאלה מעניינות ומיוחדות. חבל שנאלצו להכניס לאטרף הצילום האובססיבי של יעל נופח קשה נוכח הגורל שנקלע אליו אחיה (יש בי גם אובססיית צילום אבל סטילס לסיטואציות ומצבים בחיי...מבינה אותך לחלוטין :) אך משמח איך שבנה את עצמו בעיקר בעזרת השפרצת כאב וכעס ליצירות שלו. משפחת רייך היקרה, אינני מכירה אתכם. תודה שחשפתם טיפה בים על מי שאתם. היה מרתק. יעל את מקסימה ומיוחדת. איתי כל הכבוד - אני גאה בך על מי שאתה. גם על אלון של לפני וגם על מה שהפכת להיות. שיהיה לכם רק טוב! אמן.
הגב לתגובה זו