כמה צילומים, כמה "מוצגים אומנותיים" ו-הופ! הפכתם למוזיאון??? מה זה בכלל? בושה!

לקבוע נושא לתערוכה אמנותית הוא מעשה מגונה באמנות. להכניס אמנות לסד הוא פגיעה ביוצרים ובמרחב יצירתם. מספיק לצפות בצלומים כדי לראות שאפשר לקטלג את היצירות האלה באלף שמות ועדיין יהיו רלוונטים באותה מידה קחו לדוגמה את השם ''עכשיו''. וכל היצירות מתאימות בול. אז אם הם מתאימות לשם אחר אז אולי השם רעידת אדם לא מתאימה? כי אולי הוא מאולץ, לכן תנו ליוצרים ליצור אמנות נטו בלי לעטוף אותה בתכריכי תבונה.

הוגי הרעיון ומבצעיו זקוקים בסך הכל לטיפול מקצועי ייצרתי בחרדות ובפחדים שמהם הם סובלים
כתראפיסטית באמצעות תיאטרון בובות יוצר יש לי כלים מקצועים מעולים להתגבר על הבעיות בטיפול קצר מועד הטיפול יכול להתבצע באופן קבוצתי ובמקרים קשים במיוחד באופן פרטני

אבל החלק הבולט בתערוכה איננו גבובי פסד-אומנותיים המחצינים כביכול את הבעיות האמתיות והמדומות של אמנים מרחבי תבל אלא הבניין - הקנקן יפיפה התוכן עלוב ונגוע בחד-צדדיות
המוזיאון מציג באופן קבוע תערוכות העוסקות בנושאים חברתיים, לאומיים ואתניים, זאת כדי ליצור דיון בסוגיות ציבוריות דרך האמנות???
אז למה לא ראינו בו מעולם תצוגה של אומן מהצד היימני של המפה הפוליטית בישראל???
לא מייצרים אמנות שעוסקת בבעיות חברתיות לאומיות על מגורשי גוש-קטיף למשל? הסבל והחרדות של המגורשים מבתיהם והמנושלים כך סתם מחייהם אינו ראוי יותר מאיסוף חומרים מ35 מדינות בעולם???
מכיוון שמארגני התערוכות במקום והוגי הרעיונות לתצוגות סובלים מעקרות רגשית עיוות ועיוורון לסבל האמיתי של בני-עמם מפקעת זכאותם על המבנה הציבורי המקסים במיקומו הרגיש והמרכזי המחבר בין מזרח העיר ומערבה ויש לתת את הבעלות על המקום לראויים ומתאימים מהם!!!

רוב האומנים שם רודדים מדי בשביל להביט בצורה מעמיקה בענין העבודה החשובה בתערוכה היא של דוריס בוהלר ממשום שהיא עוסקת בחרדה ולא בתסמינים או בהשפעה שלה לעומת זה הוא מגדיר זאת מחדש בהתאם למצופה מאומן ..