חוץ מסיפור אחד אין בספר של עינהר בשורות גדולות. על מה נרעש נבות??? מה פתאום הוא התעורר? זה מוזר ביותר. ובנושא ''כישרון מבהיל'' זה צירוף מוזר ביותר, שאין מאחוריו דבר. אני מניח שעינהר נבוכה ממנו, לאחר שהסמיקה כהוגן, כמובן.

אבדוק את הספר של עינהר. (בשנים האחרונות אני די מתנזר מספרים חדשים).

ענת עינהר תמשיכי לחזק את עצמך פה. תכתבי עוד. גם אתה בועז יזרעאלי. גם את תמר וייס. וכדאי שתקראו , לשם שינוי, את אמנון נבות. סופר בחסד עליון.ספרו האחרון למשל יכול ללמדכם כתיבה מהי! מה חבל שהנחתום לא יכול להעיד על עיסתו. (ואין כאן גרם ציניות). רק מה שטוב ומה שלא.

ברישא לדברי אברככם בברכת צפרא טבא.
לאחר עיון מעמיק בכתבה זו ובספריו של נבות הנני נמצא אומר כי ספריו למרבה הצער לוקים בקומפוזיציה המרכזנית וכמו כן הניסיון לרצות את קהל הקוראים המשכיל בממתק סכריני וזמני נוגד את עקרונותיה של הספרות היפה שגדלנו על ברכיה.
אאחל לקהל הקוראים קריאה טובה יותר.

אני קורא את הספר שלך והוא נפלא. הם מ-ק-נ-אים

נשמתי נעתקה.
עינהר כותבת בחסד.

גם אני קראתי את המאמר של נבות על התגנבות יחידים (נדמה לי שזה היה ב"משא" ב"דבר" ז"ל)
נבות כתב שהפאנוראמה החברתית ב"התגנבות יחידים" מזיקה לסופר שכוחו בהתגנבות בודדים,שקנז סופר של רביעיה קאמרית ולא סימפוניה.טענה רצינית שצריך להתמודד אתה ולא להכנע לכותרות של "מבקר קטלן" ו"אדם מבעית".נבות ממלא את תפקידו ברצינות,לא סתגלן ולא חלקלק ולא פשרן ולא פושר.מבקר.

ממש נשימה כבדה על העורף. יזרעאלי מעניין.

לקבל כאלה שבחים ממבקר קטלן ומבעית כמו נבות? אני רץ לקרוא את הספרים.קצת היסטוריה:
סופרים ממדרגה של א.ב. יהושוע יכלו רק לשאת תפילה זכה ביום הכיפורים לביקורת כזו.אני עוד זוכר ביקורת שבה תבע נבות מיהושוע קנז לקצץ שני שליש מ''התגנבות יחידים'' וקבע שזה רומן מדולל.

אל אל ישראל !

מי מפרשן את הפרשן ?

שכתבו עליהם בשיא הרצינות.

ממש לא מבין מה מצא המבקר הנכבד בספרה של עינהר. כשקראתי את הביקורת, אמרתי לעצמי, וואלה, צריך לקרוא. ואז פניתי לפרק לדוגמא באתר ונדהמתי. אלף מילה על שום דבר.ספרות ישראלית במובנה הרע: קרירה, אימפוטנטית, סטרילית. מתארת מבחוץ ביבשושיות מתישה. כמה מאכזב.

גישה רצינית לספרים כאלה של צעירים - כבוד גדול לספרים

אין מי שמשתווה לו בהקפדה על ביקורת שאינה רק מעמיקה, אלא גם מעניינת לעצמה. כל הכבוד!

אהבתי את בקורת הספרות החריפה של נבות ב-''מעריב'' בסוף שנות השמונים ושנות התשעים והלואי שחזרתו תהיה חזרת קבע ולא חזרת ארעי. בכלל מדור הספרות של ''מעריב'' היה אז מענין ומושחז והשתתפו בו גם אורציון ברתנא, יוסף אורן, אלי שי, אירי ריקין ועוד - חבורה מכובדת שכיבדה את המדור.