הוא לא ויתר על המוסר בשביל להיות חופשי
הוא רצח את אדונו סתם, האדון סמך עליו ולא הייתה לו בעיה לגנוב בלי לרצוח, לא ברור מהספר מדוע הוא רצח אותו (האדון היה בחור סימפטי רוב הזמן) ספר סביר זה הכל
לא הייתי נותן לו את פרס הבוקר

הוא לא מוותר על המוסר. להיפך, ישנה אפיזודה בספר שבה מאוד מודגשת ההתנהגות המוסרית שלו גם כאשר הוא כבר לא חייב כלום לאף אחד.
העניין בספר הוא ההדגשה של עד כמה דק הקיר המפריד בין הודו האפלה לזאת המוארת, עד כמה צריך רק מעשה אחד בשביל לחצות אותו.
לא חייבים לוותר על המוסר לגמרי ולא חייבים להפוך לבנאדם אחר, רק צריך לילה אחד לעצור בצד הדרך בתואנת שווא. כל כך קל, כל כך פשוט, אבל עדיין כל כך לא נפוץ.

כי זה ממש לא מובן מאליו שהודי צעיר ומשכיל יכתוב ספר שלכאורה מעודד התמרדות והתנערות ממודל הקסטות המקובל - ועוד באלימות - זוהי חתרנות מאד חמורה מנקודת מבט שמרנית ואפילו מנקודת מבט מקובלת של ההודים