לא טוב לך עבור ללבנון.
http://news.reshet.tv/News/Abroad/Worldnews/Article,13472.aspx

ביחוד אותו אחד ממחלקת התברואה המכנה עצמו שאבי מהעירייה.
אגב מעניין באיזו עירייה הוא עובד שמכספי הארנונה שלה הוא יושב כל היום ומטקבק.
העובדה המצמררת היא שאנו היינו הריבון בשטח, מי שרצח הם הנוצרים אבל אנו לא מנענו את כניסתם למחנות וזוהי העובדה המצערת.
לא חשבנו שכך יראו הדברים כי אנו בוחנים כל דבר מנקודת השקפה יהודית ורציונלית.
בלבנון ההיגיון לא עובד.
לכן, מי ששהה שם צריך היה לחשוב כמו לבנוני.
העובדה הסופית היא שאנשים רבים נרצחו שם כאשר אנחנו היינו באיזור ולא מנענו את הרצח.
ימשיכו הויכוחים וימשיכו הטענות כלפי צד זה או אחר זה לא יחזיר את הנרצחים לחיים, אך הטראומה של החיילים שהיו שם עדיין פועמת בקרבם וטוב עשו יוצרי הסרט שכך ראו את פני הדברים ואולי כך זה עוזר להם להתגבר על מה שעיניהם ראו.

המטופש של בגין ,ראש ממשלה ושרון , שר הבטחון להתערב בעיניניה הפנימיים של לבנון, וכמובן בנושא השליטה על לבנון.הניסיון ''להמליך'' את משפחת ג'ומאיל הנוצרית על לבנון. זו הייתה הטעות ש''הובילה'' לכניסת גורמים כמו החיזבאאלה השיעית ללבנון.זה הרקע לטבח בסברה ושתילה. רק מדינה שלה ערכים מוסרים נעלים כמו ישראל מאפשרת ''חיטוט בפצעים'' ועריכת חשבון נוקב .על כך אני גאה.

''ואלס עם חסן'' או ''ואלס עם איסמעיל''
באשיר הוא שמו הפרטי ....של באשיר ג'ומייל

כשאני יצאתי מהסרט, הייתי משוכנע שהמסר שלו הוא שהחיילים לא אשמים. הרי הדמות של הפסיכולוג אומרת את זה בפירוש: ''אתה לא אשם. אתה לא כמו הנאצים''.

מהצד השני, יש את אלה שחושבים שהסרט הוא תעמולה אנטי-ישראלית. הטענה שלהם מתבססת בעיקר על זה שהסרט מספר על הטבח. עצם זה שמדברים על זה חושף עוד ועוד אנשים לסיפור הטבח, ולכן מגביר את ה''תחמושת'' נגד ישראל (למרות שהוא מבהיר שאף חייל ישראלי לא השתתף בטבח). בנוסף לכך, הסרט מתמקד במה שהישראלים עשו, ולכן שם אותם על דוכן הנאשמים. מעבר לכך, הסרט לא מסביר את הסיבות למלחמה על אדמה לבנונית, ולכן הוא הופך את ישראל לכובש של לבנון.

בקיצור, אפשר למצוא את שתי העמדות בסרט הזה. השאלה מי צופה בו ומה הוא מחפש למצוא.

בו יסופר כיצד הישראלים הרצחניים שבים ללבנון על מנת להתעלל באנשי חזבאללה תמימים ושוחרי שלום. ההצלחה מובטחת!

יש דוגמה לאומנים בהיסטורי שקידמו אג'נדה פוליטית אך גם לטווח קצר וגם לטווח ארוך טובת העם וגורל המולדת היו לנגד עיניהם. לצערנו הרוב המכריע של יוצרים במדינה לא יודעים לייצר איכות בשום צורה - ספרות , קולנוע, במה וכו'. הם תמיד שבויים באידיאולוגייה שמאלנית מובהקת. עמוס עוז וחבריך - מה שכתבתם - זה לא יותר מניסיון עלוב ופוליטי לחקות גדולי הספרות הקלאסית.

כמו שבגין אמר: גוי הורג גוי ויהודי יושב על כם הנאשמים...
20 וכמה שנים מהארוע וטובחים מסתובבים חופשי, ורק עלינו לא מפסיקים לדבר....

הציון שלך 75.
הציון של פולמן - נכשל.

סברה ושתילה הוא פן קטן מאד בו עוסק הסרט. רובו מתעסק עם בעיה שכנראה לא חווית וכנראה לעולם לא תחווי, כי לא היית חיילת קרבית, כי לא ראית אנשים וחברים קרובים נטבחים לידך. במילים אחרות, הסרט עוסק יותר בטראומת הלם קרב וההשלכות המשונות שיש לה על חיי הלוחמים מאשר באחריות או האשמה לטבח בסברה ושתילה.
קל מאד וטרנדי להיתפס לפן השולי הזה והרבה שרלטנים נתפסים לכך, ומכתירים את פולמן בתור ''ציוני'' או ''אנטי ציוני''. חבל.