קראתי את הספר בסוף השבוע. שירה מטלטלת. תמהיל מקורי של סצנות טרוף ואהבה שנדלות מתוך ''ברכות עמוקות של זכרון''. חלק מהתמונות שציירה המשוררת אכן התכתבו, כפי שתיארה שירה, עם מדיום תיאטרלי או קולנועי. ברוב השירים אין סימני פיסוק. ושחורי עושה שימוש במשלבי שפה שונים. הקריאה לא תמיד קלה לעיכול, אבל לא מרפה. ה''פיצוי'' על סצנות תאטרון האכזריות מגיע בשער הרביעי והחותם, שהוא יופי צרוף.
לשירה ארד - מסימניה של ביקורת טובה ומרתקת
הוא הסקרנות והרצון לקרוא את נושא הביקורת ואני אכן רוצה מאד לקרוא בספר השירים של דפנה שחורי מה גם שהנפשות הפועלות מוכרות לי מן העבר וההווה , ברכות והצלחה לדפנה. ותודה לך שירה.
היי שירה
, ההבנה שלך וההתעמקות בספר שירה- גולדפייש-החכים אותי. קראתי, ולא היו לי את המילים... חויתי ויה, אבל לא העלתי מילים לקרא אותך היה כמו להעביר בראש את המחשבות ככה חשבתי או לא?
אי אפשר לא להרגיש כשקוראים את דפנה... יש לזה כח שפור מהדף.
מגיע ומטלטל
להתראות טובה