הניסיון לחזיר את ראובני למחזור הדם של הספרות לא התחיל עם נבות ושוורץ.ניסו גם נתן זך וגרשון שקד ודן מירון ואחרים.לדעתי הבעייה היא לא העובדה שראובני היה רוויזיוניסט ומבקר,הבעיה היא כמו שנבות כתב,הפרצוף הנשקף של הישוב היהודי החדש והישן בתקופת מלחמת העולם הראשונה בירושליים.אותו דיוקן נורא היה גם אצל ברנר,אבל הוא היה פחות יסודי ויותר שבור והתיאור פחות מתמשך.אצל ראובני אין רחמים
ואין קפיצות מעניין לענין.כריאליסט על גבול הנאטוראליזם עשה עבודה יסודיתונמשכת.ונבות או שוורץ והפרופסורות והעיסוק בהם לא רציני.זה - במקרה הטוב רכילות .

אין זאת אלא שבכוונת מכוון כדי לשלם את חובו התקופתי לתומכו היחיד יגאל שוורץ.
ראה זה פלא, נבות שונא תארים, ובעיקר תארים אקדמאיים, למה זה כונה שוורץ לפתע בפריט ביבליוגראפי ''פרופ' יגאל שוורץ''. הוא אשר אמרנו: הגיעה העת לשלם חובו למגינו הגדול.
והיות וזה האחרון אמר מה שאמר על ראובני, לכו ונחזור על דבריו, וירווח לנו, לנבות.
האם הקורא שם לב שבמפתיע אין כאן ההתקפה היומיומית הקבועה על (פרופ') מנחם פרי, ולא על מירון, גם כן פרופסור, ולא על מאיר שלו. אין זאת אלא שהמבקר האיום והנורא מרגיש שלא בטוב.

הקשר בין ברנר ירושלמי ועגנון בעניין קריסת
הישוב החדש אל תוך הישן מענין.
משהו נפתח לי במחשבה.

השאלה היא אם לנבות יש הנמקה והוכחות פנים
טכסטואליות.

ואפשר לבקש מנבות לכתוב ולפרסם בצורה יותר אינטנסיבית?

מצאתי אצל אבא שלי את הספר וקראתי כבר מאה עמודים.אהרן ראובני סופר ענק.רואים מייד.נבות, תודה.

מישהו יודע איך מוצאים את הספר של יגאל שוורץ על ראובני? לא מצאתי בחנויות שהתקשרתי
אליהם.

מה יותר משכנע עד כמה היו ונשארו יצירותיו של שימשלביץ בינוניות - בדומה ליצירותיו המוחרמות של אמנון נבות - הגורו ששמו כבר מזמן לא עולה לחדשות בשל ספריו - אלא בשל מעשיו העמומים - הן התגובות כאן: על ברנר יש, על אירעם יש, על אהרון שימשלביץ ירושלמי - נאדא!...

לא התרגשתי מדבריו של אמנון נבות, שבשעתו הרביץ לכל הכיוונים בביקורת העברית ושמו היה: אמנון נבוּט - כלומר מקל עם גולה בקצהו שהערבים היו משתמשים בו להגנה עצמית. כל כמה שנים קם לו איזה מכתיב טעם ספרותי אחר, ומכריז שהגדול מכולם היה ראובני. פעם זה הנבוט ופעם זה המקל החובלין של פרופ' שוורץ הכוחני. זה לא יעזור, פרי קומם זך ומוקד גנבו את ההצגה עם פוגל, ועם אברהם בן יצחק. רן יגיל עשה חסד של אמת לנוח שטרן. אבל ראובני? מה קרה? רוצים שוב לנגח את מפא''י ההיסטורית??

אחרי פרסום מכאן ומכאן.אמנם,מעמדו הציבורי היה יציב בהשוואה לאהרן ראובני.אבל כבר בשנות מלחמת העולם הקשו על הסופר הגדול לקבל משרת מורה בגימנסיה הרצליה.! (הביוגראפיה של ברנר כותבת על זה בהרחבה)

בשנים האחרונות לחייו הלך והתנתק,כאילו הרגיש שמלכסנים אליו מבט חושד.

וזה ש''שכחו אותו בבית' מול המון ערבי מוסת

יש רגליים למה שנבות כותב,אבל אי אפשר לדעת

ויכול להיות שבמומו פוסל המבקר.

כדי לקבוע שדוקא ברנר שהיה נערץ במיוחד על הציונים הסוציליסטים, היה מוחרם על ידם 'אילו' לא נרצח במאורעות 1921. כלומר הם כביכול עשו לו הנחה ,ורק משום הירצחו נמנעו מהחרמתו. כמה טוב שיש 'אילו' לשיכתוב ההיסטוריה, הרגש, האהבה - הכל ניתן לשיכתוב.

תופעה אופינית למרבה הצער לאיני כמו למשל (בדרך אחרת) אצל מ. שלו, זו בעיה שמשפיעה לא טוב על איכות הטכסט.

וספרות המסעות באזורי א''י של י. בן צבי על מנת להיווכח שמדובר בכשרון גדול שהקריב חלק עיקרי מזמנו ויכולתו לטובת הענין הציוני- שהוא כמובן מאליו מאוד פסול. להזכיר למי שלא רוצה לדעת- מדובר היה במאבק חסר סכויי כמעט להכנת תשתית להצלת חיי יהודי מזרח אירופה מהפרעות והנציזם, ובשיחרור יהודי המזרח מסבל בן מאות השנים תחת הערבים- ואלה דברים ממש חסרי חשיבות, סתם עסקנות בינונית.