כל עוד הפרסומת תעשה את העבודה. יהיה ממש חבל שהספר הזה ילך לאיבוד בין כל ספרי החנטריש-בשקל רק בגלל שההוצאה החליטה על פרסום מעודן ומצטנע.

כתבה משעשעת

תכתבי יותר

הסופר המפורסם בעולם (ובצדק). כן, עשו לעצמכם טובה ורוצו לקרוא. הכוכב הזה שנולד במאה ה-19 ממשיך לזהור גם היום.

כרגיל

חשוב ומרתק לדעת מה היה הקסם שהילך או לא הילך יוצר או ספר על בני דורו. לדעת אם גאון מסוג ון-גוך או מסוג דוסטוייבסקי. כלומר אכל בערב תפוחי אדמה או שהגישו לו שמפנייה? ברכות למנחם פרי ולנעה ידלין על ההישגים, וגם לך פיודור
באהבה
ספי

זה שקוף ופתטי

הפיכת דוסטוייבסקי לידוען נערץ בעקבות פרסום ספרו הראשון היא מן המפורסמות, אין ביוגרפיה עליו שלא מתייחסת לתופעה הזאת. ספרו של דוסטייבסקי עורר גל עצום של הערצה כלפיו, כולם רצו להיראות בחברתו והוא הוזמן לכל מסיבה שווה בעיר. זה היה ביטוי של התפעמות מכישרון יוצא דופן, מלהיב. אילו הייתי מוציאה לאור את תרגום הספר (והספריה החדשה ראויה על כך למלוא הכבוד והתודה) אין לי ספק שהייתי מציינת את זה במודעת הפרסומת.

ב-1846 באמת הוזמן דוסטוייבסקי לכל הנשפים בפטרבורג וכתבו בכל העיתונים כל מלה שהוציא מפיו. אף אחד במודעה לא התייחס ל''כעת'' ולא כתוב בה מה שאת מייחסת לה. כתוב בה מה שמופיע בכל ביוגרפיה של דוסטוייבסקי, ובמכתבים שלו. עשית פיל מזבוב.

ובמקרה של דוסטוייבסקי כדאי תחילה להכיר את העובדות: הבחור הצעיר הפך תוך יום מאנונימי למושא להערצה. כן-כן, ידוען. כפי שסטיבן הוקינג הוא ידוען בן-זמננו (מה שאינו מפחית כהוא-זה מהישגיו המדעיים יוצאי הדופן), וכפי שפול אוסטר הוא ידוען, ועוד ועוד. התיאור של דוסטוייבסקי כסופר-ידוען הוא מדויק להפליא.