fade away וgreen valley הרגו אותי,מושלם

גבע אלון הוא אמן שאני משבח בכל הזדמנות, בכל לב ובכל פה. כבר ציינתי פה בעבר שאלבומיו הופכים טובים יותר בפרספקטיבה של זמן. כך ב''פלייניג בייבי'', וכך ב- days of hunger, שהופך קלאסיקה ככל שחולף הזמן. כמובן שקניתי את האלבום החדש. הקשבתי לו כמה וכמה פעמים. האלבום יפה. אבל בעוד האלבומים הראשון והשני היו מאוד מגוונים, מאוד חשופים ובעיקר מאוד פוגעים, התחושה היא שב-Get Closer גבע קצת... שבע, קצת נינוח, קצת חסר השראה. גם את ההפקה של הקודמים אהבתי יותר. האלבום אמור להיות אינטימי, אבל אני דווקא חש מרוחק מהאווירה המאוד קנטרי-אמריקנית ומהליינים הלא-מגוונים. סופו של דבר בעיני ש- Get Closerמאוד לא קרוב ולא מקרב. אבל הבשורה הטובה היא שזה רק מגביר את הציפייה לאלבום הבא. ובכלל, לאמן אותנטי, מחויב ומוכשר כמו גבע מותר מבחינתי לעשות ככל העולה על דעתו. אני אקשיב לו ואקנה את אלבומיו בכל מקרה.

אלבום מצוין שכיף לשמוע. אבל השירה שלו באנגלית קצת חורקת.. עדיף שישיר בעברית.

מגיע לו להצליח.

ג'וש טרנר, קית' ארבן, קני צ'זני, טים מגרו, טרייס אדקינס וגרי אלן. אז נדע מה אתה שווה. כשכולם עוברים לקאנטרי אל תנסה להיות רוקר או זמר פולק, זה פאסה.

למרות שאלבומו הראשון היה לכאורה הכי משעמם מבחינה עיבודית, היו בו את מקבץ השירים הכי טובים שלו, לחנים ברמה גבוהה. מבחינת מלודיות הוא בשיאו שם. באלבום השני וגם באלבום הזה הרמה של המלודיות לאט לאט יורדת. וההפקה עדיין משעממת.

אלבום מרגש ברמות