אין לי בעיה עם פרשנויות לשירתה של יונה וולך. אין לי בעיה עם דעות שונות על אישיותה ועל ספריה. למעשה, מכל אחד שמפרש את וולך, אפשר להוציא פסיק או פסוק, שהם נכונים יחידיים בפרשנות הזו. אני סבור שוולך, לא היתה מעולם מרוצה מיכולתה הלירית, אולי בשל העובדה, שהיתה דחוסת סמים ויחסים מיניים. בשל כך, היא עברה לכתיבה וולגרית, חסרת מעצורים. כי סברה שרק כך ישימו לב אליה. אם זו שירה בעלת ערך, זה כבר נושא לדיון אחר.