הבטחת לחזור ולהתייחס לתרגום, אבל עדיין לא ראיתי את התייחסותך. האם תוכל להתייחס לנושא. קניתי, אני קוראת והייתי שמחה לשמוע דעה מקצועית.
בתודה
עדינה

רן, אם כבר טקסטים ניסיוניים, אז לא הקיטש של הופמן, אתה צודק. עדיף הווריאציות של מוקד, למרות שלפעמים גם הן טכניות.

אין כמעט סופרים שמצליחים ושהצליחו אי פעם להגיע כל כך עמוק אל תוך הלב, אל שורש הגעגוע הנצחי, כפי שעושה הופמן.
ולא, הוא לא חוזר על עצמו,
אלא אם חזרה על עצמך משמעה לשוב ולגעת, לשוב ולפעום בתוך לב הקוראים...

בקיצור, אל תקשיבו לדברי הביקורת הזאת. אין בה ממש.