הגעתי אל הרשימה הזאת במאוחר.
מכל מקום, אני מיעץ למבקרים לכתוב על הספרים רק לאחר שיגיעו אל חנויות היד השנייה כהלפר (אלנבי 87), הנסיך הקטן (סמטה פלונית 3) ואפילו רובינזון (נחלת בנימין 31).
דבר אחד בכל הפרשה משמח אותי. טוב שאוהד זמורה כבר מת. אלמלא כן, יורשיו היו רוצחים אותו בשל נדיבותו והבנתו הספרותית.

אל לנו לישכוח מבקר הוא בן אדם עם יצרים רעיונות אהבות ושינאות' לצערנו עם במכוןן או לא היצרים הללו ניכנסים לתוך הביקורת
לכן אני בדרך כלל ליפני רכישה של ספר אני קורא או שומע לביקורות של חברים או ממליצים שאיני יודע,וכן קריאה של עמודים ראשונים של הספר
אני יודע שיחלקו על דעתי, אחד הספרים שרכשתי ביגלל המלצה חמה של מבקר הוא אחוזת דגאני
והוא היה ספר אינפנטילי לא מענין ואחד הספרים הבודדים שנתתי ולא לקחתי בחזרה.

בגדול אני מסכים עם רן.
אבל, היו חסרים לי ברשימת ההוצאות להן אמר רן ''שלום'', הוצאות קטנות יותר כמו בבל, חרגול, תמוז, שהרבה פעמים מוציאות ספרי איכות ייחודיים, וחבל שמבקרי הספרים מתנערים מאחד הייעודים המשמעותיים שלהם והוא- העלאה לאור של ספרים טובים שאין להם את הכח הפירסומי של ההוצאות הגדולות ובעלות המונופול.
מתי בפעם האחרונה כתב מבקר על ספר פרוזה טוב שלא יצא בהוצאת הכרישות הגדולות?

כנרת צודקים. אירק גלסנר הוא מבקר חסר הבנה בספרות שמתיימר לקבוע מהי ספרות, בלי שום צניועת או הבנה שיכולה להיו יותר מהגדרה אחת, וטעמו האישי הוא לא בהכרח הסרגל המדויק. גם רן גיל הוא מאור קטן מאד בשדה הספרות. ובכלל, בלי קשר לטיב הביקורת, יתכבדו מבקרי הספורת ויקנו בעצמם את הספרים שהם רוצים לקטול. אין להוצאה שום סיבה לשלוח להם ספרים במתנה.זה אפילו לא ממש אטי.

במקום שהוצאות לאור אלה תשפרנה את מערך האנשים שלהם האחראים על סנון כתבי היד והעריכה, כתגובה ענינית לביקורת המצטברת, הן פועלות לפגוע בבקורת. אין האישה העשירה והמכוערת אוהבת את בבואתה במראה, לפיכך היא מנפצת אותה בבקבוק בושם כבד, הרי יודעת היא היטב שהיא יפהפיה והאשם במראה.

וגם לקשר העסקי של הוצאה לאור ורשת חנויות ספרים יש יד בהתנהגות זו. במקום שזה יהווה אפשרות להוצאה לאור להתרכז באיכות אומנותית של ספריה, ההפך קורה. הצד של רשת החנויות פונה לצד הוצאה לאור ואומר: ''אנחנו מרוויחים יותר מכם, נא שפרו מכירותיכם. אנחנו ביחד רק מטעמיים כלכליים גרידא, תרבות ואיכות ספרים לא מענינים אותנו.''

רן יגיל, קראתי את רשימות הביקורת שלך לא פעם ולא פעמיים. ביקורות קטנוניות, שופעות רוע וארס, חוסר מודעות של המבקר לעצמו, צרות-עין. הביקורות שלך לא רק שאינן נותנות דבר וחצי-דבר לקורא המצוי, אלא שהן גם קוטלות פעמים רבות מבלי אפילו לנמק כראוי. ביקורת ארוכה מאוד שלך יכולה להיות משובצת בציטוט אחד או שניים בלבד מרומן שלם. אתה כותב וכותב וכותב ככל העולה על רוחך, מביא מטעמך האישי בלבד, קובע אמת מוחלטת שגם קוראיך אמורים לכאורה לאמץ, ועוד.
אינני חושבת שהמהלך של כנרת זמורה ביתן הוא בהכרח מהלך נבון במיוחד. אבל מה שבטוח, בחיים לא הייתי שולחת את ספרי (ההיפוטתי) לעבור תחת ידיך ושתכתוב עליו ביקורת. בחיים.

רן יקר
לא ציינת את שמי ברשימת היחצ''נים שציינת בכתבתך כי אתה יודע את דעתי הנוגעת לביקורת הספרות, מה שיחצ''נים אחרים לא השכילו עדיין לדעת: תודו לכל המבקרים שהתייחסו לספר ששלחתם. אדישות ואי התייחסות גרועה ביותר ומשמעותה- לא ראוי להתייחסות. גם ביקורת גרועה מוכיחה כי המבקר קרא, התרשם, הביע את דעתו - חיוב או שלילה אבל הספר היה ראוי להתייחסות.
אם אתם ''מחרימים'' את הביקורת ייתכן שתגישו ללקוח שלכם תיק עיתונות דל ומשעמם. המבקרים שציין רן במאמרו הינם מבקרים אמינים, אובייקטיביים אנשי ספרות מקצועיים.
לא להיבהל מביקורת שלילית המוסיפה עניין וויכוח. הזהרו מלשלול, הודו למבקרים שהייחסו.

חזרתה של ביקורת הספרות לעצמה ולמעמדה הראוי בשנים האחרונות,אחרי כ-10-15 שנים חלשות, מתחילה להפחיד חלק מהוצאות לאור שהיו רגילות לעשות ככל הישר בעיניהן בנוגע לאיכות ספרים שהוציאו לאור.

אלה אותן הוצאות שהשקול האומנותי-ספרותי, כחלק מתרומה לתרבות העברית,מהווה כ-5-10% לעומת השקול הכלכלי. אלה הן אותן הוצאות שהיו רגילות שמכירת ספרים תלויה אך ורק במבצעי הנחות ובפרסומות באמצעי התקשורת מסוג
''רומן מטלטל על חמישה דורות של נשים חזקות...'' ו-''רומן עוצר נשימה מהסופר של רב המכר...'' וכיוצא באלה דברי הבל וריק.

פעם היה זכור לי, סופרים, שביקורת מסוימת לא מצאה חן בעיניהם או לא הייתה ענינית לטעמם/הבנתם, הגיבו לביקורות במאמרים משלהם. לפעמים זה גרר מאמר תגובה משל המבקר וכו'... והכל למען טובת הספרות. חוסר מהלכים מסוג זה מצד סופריה של אותה הוצאה לאור ונקיטה של צעד כזה מראה דלותם של אותם סופרים ושל אותה הוצאה והודאה באמיתות דברי הביקורת.

על החלטה-הצהרה מטומטמת - אם כי בהחלט מקוממת יש להודות - הוא מגיב בהחלטה -הצהרה מטומטמת לא פחות .
אז בואו נשיר כולנו יחד :
..הוא טיפס על העץ
מחיאות כפיים חיפש
אוי ואבוי לו לשובב
חור גדול ב

אם לקנות אז רק בחנות ספרים עצמאית

כל מילה בסלע, רק שנדמה לי שאתה לא צריך להינזק מהדיקטטורה הכוחנית של כנרת. למה בעצם שתתחיל לקנות את הספרים שלך לבד?
כאילו אתה מעניש אותם אבל בעצם מעניש את עצמך.
הם לא ממש שווים את זה.
עוד מעט בכנרת שוב ישימו בקדמת הבמה את סופרת המחמד שלהם יוכי ברנדס ונשמע תגובה.
יישר כוח רן יגיל. כל עוד אתה עושה עבודתך נאמנה ועומד כגוף איתן בין הספרות העברית לבין בעלי המאה האלה מכנרת -אני איתך.

נתחיל בזה שהעורכת הראשית של זב''מ קטלה את ''סיפור על אהבה וחושך'' קטילה רבתי,מה שמעיד על טעמה הספרותי.ועל מדד הרשעות תחליטו אתם - אם הביקורת לא נימחקה מהרשת.
ועוד, חלק ניכר מהזיבורית שהיא ועורכים/ת אחרות מוציאים/ות לאור הוא של חברים ומכרים, ואין להם שום ערך סיפרותי.רק חלק קטן מאוד ממה שיוצא לאור ראוי להיקרא ספרות. השאר הוא טלנובלות רדודות.
עזות המצח כלפי המבקרים מעידה על טיפשות ופחד - לא מקארתיזם אולי, כי הספרים זמינים, ועל ניסיון למנוע כל ביקורת ספרותית - לא כזו המתפרסמת על ידי חברים של הכותבים.
מזל שנשארו עוד עורכים ועורכות בעלי טעם טוב ויושרה, שמצליחים לספק ספרים בעלי ערך.
ואשר לביקורת שלך, גם אם לא תמיד אני מסכים אתך (וזה כמובן טריוויאלי), וגם אם פה ושב אתה נוטה לקדם חבר או שניים (אבל עם נימוקים שלפעמים הם ענייניים ולפעמים לא), תמיד טוב לקרוא אותך.

כי כשכותבים טוב ומנומק, אין פרסומת יותר טובה מזו, ועל זה הם לא יוותרו כל כך בקלות.
התכוונתי כמובן להוצאות עצמן, לא ליחצנים שזאת רק העבודה שלהם.