בקיבוץ שלנו, בשנות ה-40-50 במאה שעברה,
דיברו הילדים בשפת ה- ב' כדי שההורים
לא יבינו .
זאת היתה תגובתנו הטבעית לכך שההורים, יוצאי
ארצות מזרח אירופה, דיברו ביניהם באידיש
כדי שאנחנו לא נבין.
הם תמיד כעסו מאד אבל לא יכלו לעשות כלום.
התוצאה: אנחנו למדנו קצת יידיש והם מעולם
לא השתלטו על שפת ה- ב' כי הוספנו לה עוד
ועוד אותיות עד שהם התייאשו.
''השפה'' הזאת משרתת אותי עד היום בטיולים בחו''ל...