כרמית ספיר-ויץ את מוזמנת לבקר בפספרייה הציבורית ולהיווכח שהספריות שוקקות.

אני אישית זרקתי את כל האינצקלופדיות שלי

אבל השינוי הכרחי. זה בסך הכל עצב של התבגרות, כאילו אנו עוזבים את הגן, ועולים לבית הספר, ונפרדים מהריכוז, ומן המגלשות שבחצר. עצוב, אבל חייבים להתקדם.
כך גם כאן. מהר מאד אנו נסתגל לספר האלקטרוני, לאפשרויות האדירות שהוא מציע. אין סיבה שלא לסרוק את האנציקלופדיות הקיימות ולאפשר לאנשים לגלוש בהן חינם, ולו על מנת לשמר את האופן שבו המידע נשמר בעבר (חשבו על עוד שישים, שמונים, מאה שנה).
הרי ניתן להניח שעם המצאת הדפוס אבד משהו באיכות הספר. אז כל עותק היה ייחודי, לכל ספר היה מעתיק משלו, שהעניק לספר איכויות מסויימות שלא יכולות לבוא לידי ביטוי בספר מודפס. אבל כשבא הדפוס לא היה עוד צורך בזה.
השינוי הוא נפלא והוא חשוב. אל תחששו ממנו.

בנוגע לזריקת ספרים לאשפה - אכן מעשה בעייתי. צריך להיות מאד עדינים, ולחפש בכל המרץ ספריות שמוכנות לקבל, או משפחות דלות אמצעים שמעוניינות, ואפילו להעביר לגריסה ולמחזור. אבל לא כך, באמצע הרחוב, באשפה.

לאנשים אין לב לזרוק אותן לפח האשפה והם תמיד מקוום שיעבור איזה נזקק שיחשוב שאספרים הללו יכולים לעזור לחינוך ילדיו. בכל מקרה זה רק מראה על הרגישות והכבוד שעדיין יש לאנשים לספרים הללו.

אנציקלופדיה (למשל העברית) שיצאה לאור בשנות השבעים כבר מזמן אינה מעודכנת ואין בה שימוש או צורך לרובנו, למרבה הצער.