משקף מציאות ומעורר מחשבה, על פמניזם נשי, בורות וקנאות דתית

לקרוא לסרט מחורבן-כפי שציינה כאן כותבת חסרת טקט ועצבנית,ואולי גם לא ממש אינטליגנטית זה מוגזם.אבל בהחלט יש לסרט נקודות תורפה,ולעיתים הקטעים בין הפילוסופית ודאבוס -חסרי מעןף,לא ממש מחברים ואף מביכים. מעבר לכך התפאורה, הסיפור,מדהימים.

שקרוי ביקורת: סרט מחורבן.
לרגע אחד לא האמנתי שהוא היסטורי. יש בו כל כך הרבה עכשוויות ותגובות עכשוויות של אנשים, חוץ מזה שהוא משעמם וזוחל. נקסט.

אגורה, גלדיאטור, לב אמיץ- בסוף כולם/ן מתים/ות. וזה כל ה''רצפט'' כולו