האמת היא שסלאשרים התחילו בשנות השבעים, אימה היתה פופולארית משנות החמישים, והיא חוזרת במעגלים אחת לחמש שנים לפיק, אבל אף פעם לא עוזבת. אם עוד פעם אחת יתיזו עליי את הפרשנות ש''הסיוט ברחוב אלם'' זה תגובה לרייגן, ו''המסור'' זה תגובה לעידן בוש, אני אשתגע. איזה מבקר דמוקרטי ממורמר שהתבאס אחרי הבחירה של בוש הוציא מאמר יום אחרי הבחירות שבו הוא קשר בין סרטי אימה למשטר הרפובליקני, ומאז כולם מצטטים את אותה התזה. האם סדרת המנסרים מטקסס היא תגובה לפתיחות הקרטרית? האם סדרת ''הצעקה'' היא תגבוה לקידמה הקלינטונית? ולחשוב שהסיוט ברחב אלם הראשון נכתב ע''י ווס קרייבן בכלל שמונה שנים לפני שהוא בכלל הופק. אז מה רייגן, מה?