לכזה בליל של עדות צפיה בסרט מעורבב עם דעות אישיות מקצה הספקטרום שמחוץ למחנה קשה לקרוא 'עיתונות'.
אנסה להסביר לאט.
אולי ביקרת ביד ושם ואולי לא אבל בטח שמעת על הרדיפות שעברו וגם עכשיו מתקיימות של יהודים בעולם.
אולי גם שמעת על המולדת ההסטורית של היהודים?
רמז, תקרא בתנ''ך.
את תרומת ישראל לרווחת האנשים בעולם השלישי מבצעים באמצעות כלים אחרים מאשר להביא את אנשיהם לארצנו הקטנה.
למשל, העברת טכנולוגיות חקלאיות, משלחות רופאים ופרוייקטי תשתית בתחומי התקשורת, הקלינטק ומחשוב החינוך ושאר שירותי הממשלה.
קפיש?

נושא העובדים הזרים הוא מורכב. למה אנשים אלו שבארצותיהם לא מסוגלים לתת להם פתרון חיים מינימאלי ראויים לכל כך הרבה התחשבות? אם הכתב היה מכיר ולו אדם אחד מן המזרח היה מבין כי גישור התרבויות כאן הוא כמעט בלתי אפשרי. העובדים הזרים לא מבינים אותנו - הרוב - ולא איכפת להם מישראל או מתושביה. כל יפות הנפש השטחית הזו היא תוצאה של בורות מסוכנת. העובדים הזרים היא בעיה אמיתית בישראל ולא שאלה של הומניזם. נמאש כבר מעיתונאים שטחיים שחייבים להביע דעה על דברים שאין הם מבינים בהם.

מהרגע שאתה במדור קולנוע- עליך לכתוב על קלונוע. מה שאתה כתבת יכול בפירוש להיכתב גם אחרי קריאת הספר. במדור קולנוע אכן כותבים ביקורת על רמת משחק, צילום, בימוי, תסריט ועריכה. אפשר גם להגניב פנימה התרשמות לא-קולנועית, אבל העקרון צריך להישמר. השימוש במכבסת המילים ''טור אישי במסווה של ביקורת קולנוע'' היא גניבת דעת, ולדעתי אין לך זכות לעשות זאת, אפילו אם כתבת דיברי טעם. חשוב על כך.