שני הסרטים הראשונים בבמויו של כריס קולומבוס היו מצויינים מאחר והם נשארו נאמנים ככל הניתן לספרים והעבירו את האווירה והתחושה שלהם.
החל מהסרט השלישי, הסדרה נפלה על הפרצוף.
אורכם ההולך וגודל של הספרים אילץ את יוצרי הסרטים להשמיט לא רק קטעים אלא מוטיבים עלילתיים שלמים, ובעקבותיהם לשנות את הסיפור באופן שהיה לעתים מביך. זאת, ביחד עם מותו המצער של ריצ'ארד האריס המושלם בתפקיד דמבלדור והחלפתו במייקל גמבון הזקן הנרגן והמזעזע, התבגרותו חסרת החן של דניאל רדקליף, הפרשנות המגוחכת של רייף פיינס לדמותו של וולדמורט והפניה לבמאים חסרי ניסיון בבימוי סרטי פנטזיה, חיסלו כל אפשרות לכך שהסרטים יוכלו לעשות צדק עם הספרים ולהעביר את תוכנם בצורה משכנעת ודנו אותם מראש לכישלון ולחוויה מאכזבת עבור כל מי שאהב את הספרים.

ביחד לספר-טוב מאז ומתמיד הספרים היו טובים יותר.

אני חושב שדניאל רדקליף הפתיע אותי לטובה במשחקו המשופר! ורופרט גרינט כבר מהשישי הפך לשחקן מקצועי. גם אמה ווטסון השתפרה.
יש סצנות יפות וחזקות, וכאלה שהורידו או שמיטו קטעים וחבל. סה''כ באמת בסדר!

כנראה שהחלק השני הולך להיות הכי טוב!