כבוד המבקרת: ראשית הרצח שאת מדברת עליו אירע ליד פיצריה ולא ליד בית קפה. שנית - מדובר בספר ברובה מקרלין בעל קוטר מטורף וקטלני, ולא באקדח, זה כמו שתכתבי שמכונית סמארט זה טנק.
ולעצם העניין: הספר כתוב בצורה ארכאית, או שאולי התרגום פשוט גרוע. העלילה די מתישה, יש אינספור דמויות עם שמות סקנדיבניים, שהקורא הממוצע איננו מסוגל לעקוב אחריהן ומתבלבל ביניהן.
העלילה איננה גאונית כפי שהינך מתארת, אלא בנאלית למדי. וחוץ מזה, כמה פעמים אפשר להתלהב שוב ושוב מדמות החוקר השתיין והמתבודד. זה כבר הפך לקלישאה נבובה.
מה שכן, הספר מחכים בכמה נקודות ומלמד על התנהלותה של נורבגיה במלחמת העולם השנייה.
בשורה התחתונה: ספר שווה קריאה, אך לא יותר מכך.

נהניתי לקרא בקורתה של הגב, עמליה תמיר.כמן הספר גם הבקורת מצטיינת ברגישות,מקצועיות וסגנון רהוט וקולח.