לויזלטיר מגיע שתקדישו לו בקורת של מישהו נורמלי ופחות צהוב ומתחשבן. ו''מכתבים'' אגב, ספר גדול

כאחד שמספיד את מאיר ויזלטיר שיבדל לחיים ארוכים. נכון שהוא הפסיק לכתוב שירה, אבל הוא עדיין אחד המשוררים הכי כנים ואמיתים שהיו אי-פעם בישראל. נסו לראיין אותו, בתקווה שיסכים ותראו למה אני מתכוון. שאר המשוררים רובם ככולם הם סתם בעלי פוזות. אם הם בכלל הצליחו לתמצת איזושהי תקופה מחייהם כמו שהוא (ויזלטיר) תימצת את שנות השישים. כך שאין לי שום ספק שאפילו למשוררים עצמם יש הרבה מה ללמוד ממנו, ובין אם יודו בזה או לא הוא מהווה בשירתו מודל לחיקוי.

אני לא יכול יותר

אני לא יכול יותר
אבל אני יכול פחות

אני יכול פחות להג
ופחות ויכוחים
אני יכול פחות לעג
ופחות סכסוכים
אני יכול פחות רעש
ופחות צעקות
אני יכול פחות רוגז
אני יכול פחות מכות
אני יכול פחות פשע
אני יכול פחות עולות
אני יכול פחות רשע
ופחות יללות
אני יכול פחות רוגז
בתוך המשפחה
אני יכול פחות צער
וקצת יותר שמחה
אני יכול פחות פשלות
ופחות תירוצים
אני זוכר איך שפעם
היינו מרוצים