לבזבז כספים על ספרים חדשים זה באמת מותרות שאין כמעט לאיש.

כן. אני קונה ספרים. בילוי בחנות ספרים זה כיף.

קונה ספר, קוראת ומשאילה לחברים.
לא תמיד הם חוזרים אלי, כי, מי זוכר מי הושאל למי. אבל מה זה משנה. כבר קראתי אותם, וככה הם לא תופסים יותר מדי מקום בבית.

להיות אספן (בכל תחום) זה תחביב. להיות אספן כפייתי זו מחלת נפש. חבל שהכותבת אינה מבהירה זאת.

חנות ספרים, היא אחת מהחוויות היותר חזקות שלי בחיים. אני מתרגשת. מריחה את הספר.סקרנית כבר לבלוע מוחכמתו, (או שלא) אבוי למי שיבקש ממני, שאלווה לו. אני אספנית. קלסיקות. ביוגרפיות. היסטוריה. פילוסופיה ומחזות. מה הייתי עושה בלעדיהם?
ועכשיו כבר אין לי מקום, ואני זקוקה לעוד מדפים, והמקום הולך ומצטמצם.
אפשר לגור בספרייה, או חנות ספרים?

[שזה יחותר גרוע] בין ביבליופילים לביבליומנים.