הספר חושף ללא משוא פנים את שדרת הפיקוד והניהול החל ממפקדים בשטח דרך פיקוד דרום ח''א מטכ''ל שר הביטחון ורה''מ.
פרק 4 העוסק בפעילות ח''א הוא המזעזע ביותר.
לא בכדי אמר עזר ויצמן לפלד ''ועדת אגרנט סלחה לך, אני לא !''.
בבואנו לבדוק היום אם יתכן שהמחדלים יחזרו שוב, התשובה הברורה היא ''כן בודאי''. מאחר ולא היה בכל שדרת הניהול והפיקוד אדם אחד שיתריע שהקונספציות השונות שגויות (ואין הכוונה למחדל המודיעין שהוא קטן ביחס לבעיות האחרות שנתגלו).
נראה שסימולצית חקר הביצועים שבוצעה לבדיקת יכולת הפגיעה בציוד הגישור המצרי, היא האלמנט החזק ביותר במחקר זה. הרי פעולה שכזו לא הכריחה פעולת מנע מקדימה, שבה התחבטו קברניטי המדינה.
אך לצערנו זה לא קרה במציאות !
חסרה בספר מפת סיריוס המקורית שאולי ניתןלמצוא אותה אצל המצרים (אם אבדה לנו),
כמו כן הציטוטים מספרו של קיסינג'ר אינם מדוייקים מאחר שתבע במפגיע שלא לבצע פעולה מקדימה, אם רוצים שיזהיר את מצרים ממלחמה.

לא ספר שלם בנושא, אבל ברומן הנפלא ורד הלבנון מאת לאה איני יש פרק שמוקדש למלחמת יום הכיפורים, על המשפחה שמאבדת שני בנים במלחמה. מרגש ומצמרר ותופס את הטראומה הישראלית.

שאין לה קשר למציאות.
העובדה שבברה''מ של סטאלין נכתבו המון ספרים שסתרו את הנרטיב הרשמי,אבל אצלנו אפילו לא אחד - מלמדת בעיקר על חרטוטי ''חופש הביטוי'' שנראים כמו בדיחה אפילו בהשוואה לברה''מ של סטאלין.

התקופה - תקופת הדטאנט (ההתקרבות בין המעצמות והפשרת המלחמה הקרה): שלהי מלחמת וויטנאם, ארה''ב מבולבלת, פרשת ווטרגייט, איומים ערבים בסגירת ברז האנרגיה לעולם.

התפקיד של דיין היה להחליש את קו בר-לב ולדלל את כוחות הכוננות.
סאדאת היה אמור לצלוח את התעלה ולהתבסס בגדה המזרחית.
קיסינג'ר והרוסים היו אמורים לבלום את מתקפת הנגד הישראלית בעזרתו של דיין.

מצב זה היה אמור לפתוח את הפתח להסכמים מדיניים.

בדרך, האמריקאים גילו שהערבים והרוסים הערימו עליהם ולכן הרכבת האווירית יצאה לדרכה וישראל קיבלה אישור לצאת למתקפת הנגד כדי להפוך את הקערה על פיה.

אינטרסים-
שתי המעצמות התחרו על ליבם של הערבים.
שתי המעצמות רצו להשיג בהמשך מצב שקט ויציב במזרח התיכון.
הערבים יזכו להחזרת הכבוד לאחר השפלת 67 תוך ערבות של המעצמות (ושר הביטחון הישראלי) לנצחונם.
בתמורה הם התחיבו לא ליזום משבר נפט.
לישראל (דיין) הבטיחו הסכם שלום בין ישראל לערבים בחסות המעצמות.

כקורא שחקר לעומק את התקופה - קריאת הספר לא ניתנת להבנה ללא המפות המעולות שמצורפות לאורך הספר. מחקר מקיף, מפתיע בחלק מהנתונים שמספק. חבל שלאורך הספר אין קנה מידה על כל המפות על מנת להבין בפועל מה המרחקים שהכוחות היו אמורים לנוע בין נקודה לנקודה. כמו כן, רואיינו הרבה מאד אנשים לאורך הספר בכל הדרגות- חבל מאד שלאחד הקרבות הכי מרכזיים שהתרחשו בזירה בהתחשב בעובדה שעוזי יאירי איננו איתנו לא ראיינו את איציק מורדכי כמפקד גדוד הצנחני שהוביל את לוחמיו בקרב החווה הסינית הנורא - על מנת להבין מה בדיוק היה שם ומה בדיוק הרגישו בשעות הקשות של הקרב.

הספר ''תמונת מחזור'' מאת תמיר להב-רדלמסר שראה אור בעם עובד ב-2003.
ספר מומלץ!

וזרם הספרים בשנים הבאות יגבר שכן כל פעם שנחשף חומר כזה או אחר הוא מאשש או מפריח טיעונים בספרים קודמים וזאת עד אשר יחשף המסמך האחרון על המלחמה.