הרי כל בר דעת מודע לולא קצב היה משלם ולא עומד נגד הסחטנות הפרשה כלל לא הייתה ידועה! הנה יש לנו מקרה שאנס שילם כופר משמעותי אחרת סביר להניח שהיה אחר סורג ובריח אם יש סיבה אחרת אנא תגיבו

מיד אחרי שדן שילון ירה לאוויר את פרשת ''הבכיר שניסה לאנוס את אישתו'' יואב יצחק עיתוני עם חושים מחודדים התקשר מידית למירי שילון ובראיון זה סיפרה מירי שילון שהחליטה לא להתלונן נגד הבכיר כי להלן ציטוט: ''''בזמנו לא רציתי להתלונן. חסתי על בני משפחתו של האיש'' - אמרה שילון. (והוסיפה) ''היום אין לי עניין בפרסום שמו מכיוון שמדובר באדם שאינו יכול עוד להזיק לבחורות אחרות וגם משום שאיני רוצה שבני משפחתו ייפגעו''.
בזמן שיואב יצחק דיבר איתה אז כבר היו לשילונית שיחות ממתינות של עיתונאים וסקרנים אחרים ושקוראים את הגירסאות שמסרה אז מגלים סתירות מהותיות בסיפורה כמו למשל שנמנעה מלהלונן כנגד הבכיר מחשש שיבולע לה יסמנו אותה באיקס ויפטרו אותה מהעבודה בניו יורק ושם היא תלויה בבכיר שהוא הבוס שלה, דברים אלו היו גם התירוץ שהשמיע דן שילון, אז מה נכון לגבי התנהגותה אחרי ניסיון האונס? במקום אחר פורסם ציטוט של מירי שילון שכל מה שהטריד את הדן שילון שלה זה ''האם באמת היה זיון בינה לבין הבכיר'' לי נראה שכל הסיפור הזה הוא חארטה אחת גדולה ולפי מקורות שבאו מאנשים שעבדו איתה בניו יורק אז היא חילקה טלפונים לכל מי שחפץ, עכשיו עוד עיניין שמפריך את סיפור הניסיון לאונס, כידוע בחורה שעוברת חוויה כמו זו המתוארת ע''י מירי שילון אז היא עושה הכל כדי להימנע ממפגש עימו וכמון דואגת להתגורר כמה שיותר רחוק ממנו, אז מה עשו השילונים? קנו ביית וילה בקסריה בשכנות לאותה אישיות בכירה,
האם ככה נוהגת מי שעברה חווית ניסיון לאונס? לגור בשכנות לאותה אישיות שניסה לאנסו אותה?
דן שילון נהג בפרשת קצב כאילו יש לו עיניין אישי בנושא כאילו שקצב אנס אותו או את אישתו,
בקיצור כל הסיפור הזה של דן שילון נועד ליצירת הון תקשורתי לעצמו שכן בסוף השנה כבר לא יראו אותו על המסך

ברוך קרא טען מיד לאחר הנאום של משה קצב אתמול שהעד שקצב רצה להביא היה קשור לאונס בבית הטקסטיל. זה לא נכון בכלל. העד קשור לאונס בבית המלון. כלומר ברוך קרא מראה שהוא יודע על מה הוא מדבר אבל כאחד שקרא את כל מה שפורסם על פרשת קצב (כולל כל העדויות שפורסמו) הוא טועה הרבה פעמים. ובאופן כללי הסיקור הוא מגמתי ומוטה נגד קצב ולא עונה ספציפית לטענות המתבקשות.

כי את קצב חיפשו

מר שילון העלה ובצדק חשש מיד אחרי הסקופ אודות אישתו שמא היא לא תהיה מרוצה מפרסום הסיפור שלה על-ידו וע'כ שהוא לא קיבל את רשותה לכך.
והנה מיד באותו יום הגב' תמכה באמירתו.
אי פרסום שמו של החשוד הבכיר מעורר ניחושים רבים ומן הסתם מפליל לא מעטים שאין שום רבב ודופי בחייהם למעט היותם ''בכירים'' ובכך נעשה ע'י מר שילון מעשה נבלה, ועוד דבר קט וחשוב מצלמת השידור והמיקרופון שניתן לשדרן אינם רכושו הפרטי ובוודאי לא התוכן אותו הוא מחליט להזין את ציבור הצופים ואם בכ'ז הדבר נעשה מתוך דאגה ציבורית הרי אי אפשר להשאיר פרשה שכזו פתוחה לספקולציות והטלת רפש באנשים ישרי דרך.