כמי שלמד בבית צבי, ולא היה מהאהודים על גרי, אני רוצה לתאר את תחושת הקבס האוחזת בי כשאני קורא את התגובות הקשות של חבר מרעיו, והאנשים שטיפח, בהתנגחם במשמיצים את גרי. ''כנראה שלא היו מספיק מוכשרים, הועפו מביה''ס, ועכשיו הם נוקמים'' . לשמחתי לא חוויתי שום התעללות מצד גרי, ולא נפגעתי ממנו. אך אני יודע על רבים אחרים שכן. אני מכיר שחקנית, אנורקסית לשעבר, שסוחבת טראומות וצלקות נפשיות שלא יימחו במהרה, לאחר שגרי קרא לה לעיני כל ''פרה'' ו''שמנה'' , ואיים להעיף אותה מביה''ס אם לא תרזה. אני מכיר תלמיד שספג הערות מיניות למכביר בכל שלוש שנות לימודיו בביה''ס, הערות שהיו צורמות לכל אדם, ומפריעות לו להתרכז בעיקר: הלימודים. אי אפשר לשכוח את כל אותם ברי מזל, שלא אחת זכו לקבל תפקידים ראשיים, לא חלילה בזכות כשרונם, אלא בגלל יופיים, או מידת האהבה שגרי הרעיף עליהם, או שניהם גם יחד.
תחושתו של אדם שמסתובב שלוש שנים בין כתלי ביה''ס והוא בעצם אוויר- היא קשה מנשוא.

גרי אולי היה איש קשה אבל היו לו מעלות רבות והתרומה שלו לתיאטרון בארץ היא ענקית. קצת כבוד למת ולאלה שגם אבלים על מותו.

התרבות עליה חינך שחקנים ? בושה לתיאטרון.

איידס אתה בטח יודע מה זה, C.F זו מחלה כרונית (משהו עם פייברוזיס) שפוגעת בריאות ובלב ויש חוסר אינזימים וכו'.
בנוסף יש עוד מחלה כרונית מקוללת שנקראת קראון, שזה ''סיפור מהתחת'', הכוונה היא שקצה המעי הגס שבפי הטבעת מזוהם בחיידק שלא ניתן להיפטר ממנו בקלות.אבל לא מתים ממנו מהר, אלא ממש סובלים מזה כל החיים, בניגוד לשתי המחלות הראשונות שגורמות כמעט בוודאות למוות. אני לא רופא זה רק מידע כללי.

ושכולנו רק נהיה בריאים

גרי בילו, ידידי ומורי, היה איש קונטראוורסלי. כבר נכתבו ונאמרו עליו דברים רבים, לכאן ולכאן. אפשר לצפות מאנשים שיכבדו, לפחות היום, את צערם של כל הרבים הבוכים עליו בשעות אלו. לא בגרי אתם פוגעים כעת, אלא באבלים.

דברים מזווית אחרת לזכרו של ג'רי בילו שהלך לעולמו היום.

ברצוני להעלות מספר פרטים מזיכרונותיי מג'רי בילו ז''ל , ברצוני לחזור עשרות שנים קודם לכן, לתקופה שהוא ניהל את תיאטרון באר שבע.
כאשר אדם גדול זה ג'רי בילו ניהל את תיאטרון באר שבע לא היה לו מקום קבוע בו הוא גר, ביתו היה בעצם מלון זוהר שאינו קיים יותר בבאר שבע המלון הפך לביתו, המלון שכן מעברו השני של הכביש בו שכן תיאטרון באר שבע.
גרי על אף אופיו הבוהמי היה משכים קום בכול בוקר ,השקם בבוקר , אוכל ארוחת בוקר במלון ומייד חוצה את הכביש ומתייצב בתיאטרון. ג'רי היה אדם נערץ על עובדי התיאטרון ועל שחקניו. ג'רי היה בין מניחי היסודות של תיאטרון באר שבע, הוא הובא לתיאטרון על ידי סגן ראש עיריית באר שבע דאז בשם בנ''ץ כרמל ז''ל לימים היה שגריר ישראל באלמה אטה, בנ''ץ כרמל היה בין בוני ומייסדי התיאטרון בבאר שבע והאדם אשר הוא הביא לניהול והקמת התיאטרון היה לא אחר מאשר ג'רי בילו.
לג'רי בילו היה אז כלב שהיה ישן יחד איתו במיטתו במלון זוהר , לכלב היה שאם גדול בשם אותלו. זה היה כלב אפור מסוג פודל לא גזעי

קשה לכם לכתוב (לדוגמא) סרטן? מה זאת השטות הזאת?

אין בי שמחה לאידו של גרי, כפי שאני מצטער על לכתו של כל אדם בטרם עת, אבל בואו נשים דברים בפרופורציות הראויות:
כל מי שרגלו דרכה בבית צבי יותר מפעמיים שלוש, יכול היה להבין שגרי הינו אדם חכם, משכיל, ומלא עוצמה, אך אינו חסיד אומות העולם.
העולם התחלק אצלו לאנשי שלומו, והאנשים שהוא חפץ ביקרם, ולאלו שלא. לזכותו של גרי ייאמר כי הרעיף אהבה, תשבוחות, מתנות, משרות ותפקידים ראשיים לאלו שאהב. הקבוצה השניה, אלו שגרי לא אהב(בהתנסחות עדינה) מנתה הרבה מאוד אנשים, תלמידים, במאים, אנשי הפקה, ובעיקר תלמידים, הרגישה כל כך הרבה פעמים את נחת זרועו. הכאב הנפשי שגרם לכל כך הרבה אנשים לא יישכח במהרה. מי שלא מסכים עם עובדות אלו, ככל הנראה שייך לאלו שגרי אהב, ומתקשה להתבונן למציאות בעיניים.
לאף אחד לא היה האומץ לתלות את הקולר בצוואר החתול, משום שפחדו מנקמתו של גרי, גם מחוץ לגבולות ביה''ס, והחשש היה מובן. כל מה שנעשה לאורך השנים כדי להפסיק את הפגיעות הללו היה פרי מחאתם של מעטים שהחליטו לצאת נגדו, לצד אחרים שלא רצו להסתבך, ומול התנגדות עזה של 'צאן מרעיתו' של גרי.

היה איש כוחני, מגעיל שהטריד תלמידות על ימין ועל שמאל ותמיד סלחו לו כי זה ''השטויות של גרי'' היה מקלל וצועק היה אלים...
ממש לא מצטער
בית צבי מקום הרבה יותר טוב ושקט בלעדיו

ההתעללות הנפשית

יאממה..