כול הכתבה הזאת היא שטויות משחקי הרעב ממש לא בא ללמד אותנו על ''מה יקרה בעוד כמה שנים בעולם שלנו , ועל האלימות שהנוער מתרגל אליה בספרים ובכלל''
משחקי הרעב זה בסך הכול ספר על ילדה\\נערה שחייה בעולם עתידי תחת שילטון של הקפיטול והמוסר הסכל (אם אפשר לקרוא לזה ככה) הוא על איך העולם שלנו מידרדר מוה יהיה פה בעוד 20 שנה אלה מראה לנו איך קטניס למרות כול מה שעבר עליה שומרת על העקרונות שלה ולא נותנת לאחרים להחליט בשבילה מה יהיה עם החיים שלה
התאהבתי בספר הזה וגם כול החברות שלי שקראו אותו מי שחושב שזה ספר אלים שאסור לתת לילדים לקרוא הוא מפגר!!!!

ובהמשך לתגובה הקודמת, אני שואלת את עצמי האם הכותב גם באמת קראא את הספר? ניכר שלא, ופשוט חבל.

למה ההתעקשות האובססיבית שזה ספר לילדים?????

ישלי עוד מון מה לומר אבל אני אחסוך מכם כרגע.

אני בת 15.
חברה שלי הציעה לי לקרוא וממש לא רציתי, אבל אחרי שהתחלתי פשוט לא יכולתי להפסיק. התאהבתי בספר הזה כל כך, וממש התחברתי לדמויות והזדהתי איתם במקרים מסויימים.
מעבר לאלימות ולמוות שהוא חלק משגרה יומית במקום, הספר נותן נקודת ראיה שונה על העולם, על מה שחשוב בחיים, על מה שאתה מוכן להקריב בדרך למטרה, ועל אהבה אמיתית. הספר לימד אותי להעריך את הדברים הקטנים שנראים מובן מאליו לכולנו ושינה חלק מהעקרונות שלי.
כל שלושת הספרים מדהימים אחד אחד ואני שמחה שניתנה לי הזכות לקחת חלק בקריאתם.
ועכשיו אני פונה להורים, תנו לילדים שלכם לקרוא את הספר, תכריחו אותם, ובסוף הם יודו לכם על זה. תנו להם להיחשף למשהו שונה ממה שהם מכירים ותנו להם את ההזדמנות להנות מספר.

הספר זה הוא אחד הספרים הכי מדהימים שקראתי, ולהציג אותו כספר שמעודד אלימות ושיש בו תיאורים מזוויעים שלא טובים לילדים- זה פושט לא צודק!!
מההבנה שלי של הספר, המטרה שלו היא להעביר לנו מסרים, ובכל עמוד יש מסר אחר!
מסר אחד הוא'' אלימות לצורך בידור היא מזעזעת!''
מסר אחר הוא'' תיזהרו כי זה עלול לקרות בעתיד''
ויש עוד כל כך הרבה מסרים חיוביים שאני לא יכולה לספור.
חבל שלא נותנים לנוער שכ'כ מזלזלים בו להביע דעה אמיתית על הספר הזה, כי אני יודעת שזה היה נראה אחרת.
הספר הזה הוא ספר שעודד כ'כ הרבה ילדים שאני מכירה לקרוא למרות שהם לא נוהגים לקרוא, ופתח בפניי עולם חדש לגמרי.
אני קראתי המון ספרים מכל הסוגים, אבל זה אחד הספרים היחידים שדיבר אליי ברמה שלא יכולתי לעזוב אותו ולא יכולתי להפסיק לקרוא אותו.
התיאורים בספר בהחלט נועדו לזעזע, אבל הם מתארים מציאות שאסור לתת לה להתקיים.
תעריכו את הספר זה, כי התכנים שלו חשובים ולעולם לא תשכחו אותו.

יש אנשים שיחשבו שהספר הוא זוועתי ומזעזע, וילדים קמים באמצע הלילה בגלל שהם מפחדים. אבל יותר מ-20 מליון ילדים אוהבים את הספר ותומכים בו. הרציחות שם באמת קצת מטרידות, אבל ילד אחר יגיד ''איזה מגניב!'' או ''וואי איזה גדול''

שמישהו באתר יכתוב כתבת בעד לכתבת הנגד הזאת, ותתנו לקוראים להחליט! :)

היי, אני בת 15, ואני גאה להגיד שקראתי את הספרים של קולינס.
אם נתעלם לרגע מהביקורת הנרחבת יותר במאמר, על כלל ספרות הנוער של היום, ונתייחס רק לספרים הללו, טוב, אתם עושים פה עוול.

כל המטרה של הספרים האלו היא להעביר ביקורת נגד כל האלימות הזו, נגד טבע האדם שהוא המציאות שלנו היום. איך אתם מסוגלים לשפוט את הספר כשהוא משקף, או לפחות אנלוגיה (טובה במיוחד) למציאות??

קשה לי להאמין שנכתבה כתבה כל כך ארוכה ומעמיקה כנגד הספרים האלו, ולא נגד האח הגדול, הישרדות, או כל תוכנית ראליטי אחרת.

אם באמת הייתם קוראים את הספר, ויורדים לסוף דעת הכותבת, הייתם מבינים את העיקרון של הספר.
זה לא עניין של ''היי, 24 נערים ונערות רוצחים אחד את השני, בואו לקרוא!''
אלא ''היי, 24 נערים ונערות צריכים להלחם על חייהם רק להנאת אחרים, זה לא בסדר!''

המשחק הוא רק הדרך להראות את זה. המטרה של הסופרת היא לא לבדר אותנו עם האלימות, אלא לזעזע אותנו איתה, כדי שנבין עד כמה זה רציני. הפחד הגדול הוא, שהעולם שלה לא בדיוני בכלל, כפי שנכתב בכתבה, בעוד כמה עשרות שנים זה יכול בהחלט להתרחש.
והאם לא היו דברים מעולם?

זה נכון שהוא מדבר על עולם שבו צריך להרוג כדי לשרוד אבל הספר מדבר גם על התנגדות,על מרד,מרד נגד הקפיטול למרות שבוודאי הם יהרג אותך על זה.
וזה הקטע של העורבני החקיין,הוא מרד נגד הקפיטול כי הוא ניסוי שהשתבש ובסופו של דבר הפך לסמל של המורדים.

זה מדורג לנוער, אבל זה מדורג לנוער חכם; נוער שמבין. הספר הזה לא סובב סביב מוות ודם, כמו שניסיתם להוציא אותו פה, הקטע הזה הוא להלחם על האמת שלך, להלחם נגד החינוך הגרוע, מה ש*אתם* מלמדים אותנו ומכניסים לנו לראש בטלוויזיה; את כול הרדיפה המטורפת ליופי ולשלמות ולכסף. הספר הזה מלמד אותנו *לא* לעשות את זה, לשבור את הנורמה.
אני לא חושבת שזה באמת ישפיע על ילדים קטנים ללכת ולהרוג אנשים כי זה מגניב.
במשחקי מחשב ובסרטים מראים שלרצוח כאילו אין מחר זה בסדר; אתם לא חושבים לשומר שכרגע הגיבור רצח יש משפחה וילדים להאכיל ולגדל. אבל בספר הזה זה כן מראה! זה נגד כול הקטעים הזה! זה כמו שמשתמשים ברעל של נחש כדי לרפא את הנשיכה שלו. אז תעשו לי טובה ותקראו את הספר לעומק לפני שתכתבו כתבות כאלה.

באמת שהספר לא מעודד אלימות!
הוא מתאר אלימות בצורה פרטנית מאוד ואולי קצת מזוויעה אבל הוא לא מעודד אותה, הוא משתמש בה כמטרה להעביר את הערכים שהוא כן רוצה להעביר. ערכים של צדק חברתי, חשיבה עצמאית, תקווה, עזרה לזולת, אהבה ועוד.
הוא משתמש באלימות בעיקר לשם העברת ביקורת חברתית על העתיד שלנו, על החברה ובני האדם ותוכניות הריאלטי שמשתלטות לנו על החיים. האסוציאציה הראשונה שהייתה לי אחרי שקראתי את הספר הזה הייתה על הספר ''1984'' ועל הביקורות המשותפות שיש בשני הספרים האלו...ואני רק בת 15....

ישנם ספרים נוספים שעוסקים בדיסטפיה ונכתבו כבר לפני שנים.
בז וניאלה של מרגרט אטווד למשל או שם שרו מאוחר הציפורים המתוקות של קייט וילהלם ולצערי הרב אנחנו די קרובים למקומות שמוזכרים בספרים אלה
ולעניין אני בת 30+ ולדעתי אלה ספרים מעולים יש בזה גם רמזים היסטוריים למשל הענין של בחירת נערים ונערות לקורבן כל שנה מחזיר אותי למיתולוגיה היוונית ולסיפרו של תזאוס. וגם השלכות על תוכניות הריאליטי ועוד.
ספרים טובים וכתבה מעולה

טרילוגיית משחקי הרעב, כפי שנאמר, מעודדת את הנוער. בתור אחת שקוראת הרבה ספרים מהז'אנר, ישנם ספרים רבים בו שאכן תורמים יותר מהרבה ספרים ''למבוגרים''.

אבל השני טוב בהרבה מהראשון מכל הבחינות

ועכשין סיימתי את הטרילוגיה. הספרים עוצמתיים מאד בעיניי ובעלי מסר אנטי-מלחמתי ואנטי-פשיסטי/קפיטליסטי מובהק. מי שרשם בכתבה שהרעים נענשים והטובים מנצחים כנראה פספס את הפואנטה בגדול. לטעמי הסדרה לא מעודדת אלימות בשום אופן, להיפך. היא מעודדת חשיבה עצמאית, לוחמת חופש, הקרבה עבור הקרובים אלינו, צדק חברתי ועוד הרבה נושאים שגורמים לי לאופטימיות לגביי הדורות הבאים אם אלה החומרים שאיתם הם מזדהים.

לדעתי ההשפעה של קריאת ספרים ''אלימים'' היא לא כמו שהוצגה במאמר, להפך, היא רק תורמת. אמנם הגיבורים אלמים אבל ברוב המקרים הם לא היו מעדיפים להיות ככה, ניקח לדוגמא את קטניס, היא לא רוצחת בשביל כסף או תהילה ואפילו לא בשביל לחיות עם אהוב ליבה (גייל) אלה בשביל ה*חיים* שלה ושל משפחתה. להרוג בשביל לחיות, אני יודעת שזה נשמע נורא אבל המציאות שבה היא חיה לא מאפשרת לה אחאת ובטח שאנחנו לא מקנאים בה על כך. או למשל בספר החור שברעש, הנער בן השלוש עשרה חייב להרוג את האנשים שמאיימים על קיומו. אנשים 'רעים'. אבל הוא לא יכול כי הוא *לא* אלים.
ושהסיכויים יהיו תמיד לטובתכם.

אין ספר שאני יותר אוהבת ממשחקי הרעב.
אני אגיד את האמת, הוא שינה לי את החיים.
כמעט בכל החלטה שאני עושה, אני נזכרת בספר, וחושבת מה הוא היה עושה, או מה היא הייתה עושה.
אני קיבלתי השראה לחיים מגיבורת הספר: קטניס.
אהבתי את האישיות שלה ואת כל מה שקשור בה.
אמנם אני חושבת שהכתבה לא מציגה באור יפה את הספר, מפני שכתבתם הרבה על האלימות.
יש עוד הרבה דברים בספר , שאפשר ללמוד מהם משהו. האהבה, קבלת החלטות חשובות ושיקול דעת..
קראתי את הספר בכמה שעות, ושכבתי ערה במיטה חושבת עליו במשך השבועות שלאחר מכן...
אז , מומלץ מומלץ מומלץ!

הספר לא רק אלים.. יש גם צדדים שמפתחים תקווה ומראים לנו שאהבה זה לא סיפור מהאגדות.. אני חושבת שהספרים האלה מומלצים לכל הגילאים

כשסבתא שלי ראתה את הספר הזה על השולחן שלי היא שאלה אותי על מה הוא ואמרתי לה (אני מדברת על ''משחקי הרעב'') התגובה הראשונה שלה הייתה שזה ממש אלים ושהיא לא מאמינה שאני קוראת דברים כאלה... אני לא הבנתי על מה היא מדברת. הספרים האלה הם ספרים מצוינים וכמו שנאמר פה יכול מאוד להיות שהם גם משקפים את העתיד שלנו שמתפתח מסדרות כמו ''השרדות''...

כתבתי את זה גם בתגובות של הפייסבוק ואני אכתוב גם פה:

בסך הכל הכתבה מראה כמעט רק את הצד של הזוועות והרצח בספר וכמעט לא מראה דברים נוספים שאני, אחת שקראה את הספרים, רואה בספר.. את האהבה, הנדיבות, העזרה בעת צרה ואת זה שאם נשתדל באמת ונקבע לעצמנו מטרה נוכל לעשות הכל, בין אם בעבודת צוות ובין אם לבד.

להפך,כבר בביקורת מאחורי הכריכה כתוב "..סיפור עוצר נשימה המעלה *שאלות פילוסופיות ברורות*.."
באיזשהו מקום הספר גם בא לבקר את תרבות הריאליטי הנוראית של היום,
ובכלל,
מה שאני למדתי מהספר זה להילחם בשביל האנשים שאני אוהבת,ולתת פייט בשביל המטרות שלי.
קטניס אוורדין היא גיבורת הספרים האהובה עליי ביותר,אני בת 18 וקראתי המון(ספרי נוער ומבוגרים כאחד).
ואם כבר משולש רומנטי-אין גברים יותר מומלצים מגייל ופיטה ;)

עוד ספרי נוער מצויינים, שגם מבוגרים יהנו מהם הם הספרים בסדרת ''מפרש'': ''גלויות משטח ההפקר'', ''התלחשות'', ''גנב בבית הזיכרון'' ועוד.