זה לא יהיה ניחוש פרוע לומר שבאף מדינה בעולם אין תוכנית טלוויזיה שגורפת 45 אחוז רייטניג.
המציאות הפרובינציאלית הזו מסבירה את העובדה שנוצרה פה תרבות המונים חד גונית המסממת ולופתת חלקים גדולים מאוד מן הציבור והופכת אותו לעדר חסר ביקורתיות ודעה משלו.
במציאות הזו ברור כיצד כמה עיתנואים יכולים לשלהב ציבור שלם ולגרום לו להגיר ריר מרוב שנאה, כלפי האחר האולטימטיבי של הישראליות הרדודה - החרדים.
ברור היטב כיצד כמה צפונבונים מפונקים המקבלים סיוע מהמדיה המגמתית , יכולים להוציא הפגנה של 400 אלף איש על מצב כלכלי קשה כביכול , בשעה שמצבה הכלכלי של מדינת ישראל מעולם לא היה טוב יותר.
וכך החברה הישראלית נגררת מפסטיבל תקשורתי אחד למשנהו ועדר הכבשים הלאומי שלנו הולך ותופח. עד שיבוא היום ונקיץ מהטריפ הטלויזיוני ונגלה שהסורים המצרים והאיראנים עקפו אותנו בסיבוב ויכולים ללמד אותנו מתמטיקה מדעים וקצת ספרות.