• 7.

    תתביישי לך, לילי מס' 5

    צפרדע בביצה, 28/01/12 01:38

    לא יודעת מי את, לילי, אבל אם יש פה מישהו שמלכלך זאת את. הרשימה הזאת של בורשטיין הלוא הוזמנה בידי העיתון, וכל מה שיש בה זה פרגון והערכה לליניק. פוי, תתביישי לך.

  • 6.

    דימיון

    חיים קדמן, 27/01/12 21:13

    ברכותיי ראשית לחגי ליניק על זכייתו בפרס ספיר, קראתי גם את הראיון המלא אתו מלבד כתבה זו שבה נזכר שוב עניין הדימיון שהוא מבטל אותו בבוז ממש לעומת 'חשיפת הפסל'- כשם שיש אנשים שונים עם דעות שונות כך גם ישנם סופרים עם שיטות שונות. הדוגמה הטובה ביותר לכוח הדימיון עבור חגי ליניק היא הסופר אדגר אלן פו.

  • 5.

    בורשטיין בא לברך ויצא מלכלך

    לילי, 21/01/12 20:55

    מה ניסה העורך לומר, שהוא אחראי לאיכות הפסל? שהכל בזכותו? חבל על כתבה מיותרת על ספר מצוין

  • 4.

    שמחתי מאוד שהספר זכה, הוא מצוין, אבל לדעתי הפתיחה שלו קשה מדי

    קוראת, 20/01/12 22:24

    היה לי קשה לצלוח את הסצנה הראשונה ואלמלא התעקשתי הייתי זונחת את הספר. בהמשך הוא מתרומם עוד ועוד ולדעתי השיא הוא בסופו. שמעתי דברים דומים מקוראים אחרים ולכן אני לא בטוחה שהחלטת העורך להתחיל את הספר מהמקום הזה של הפה המדמם היתה נכונה.

  • 3.

    אירוני אבל נכון: בורשטיין לא מגיע לקרסוליו של ליניק (ל''ת)

    מבקר בעל עמדה, 20/01/12 17:12

  • 2.

    שני אמנים גדולים

    אירית בוסטון, 20/01/12 14:15

    כאשר הסופר והעורך, שניהם אמנים גדולים, משלבים כוחות - ניכרת התוצאה בספר.

  • 1.

    למה לא מדברים על האוטוביוגרפיה?.........

    יכל, 20/01/12 10:33

    למה ממעטים כל כך להזכיר כי הספר הוא סוג של אוטוביוגרפיה?
    הרי נצפה הסרט בטלויזיה על משפחתו של חגי ועל הסיפןר האמיתי שלה שכה משיק לספר.
    ממש תמוה

    • זו בהחלט לא אוטוביוגרפיה - הגיבורים הם ההורים ולא חגי ליניק

      לוין, 20/01/12 22:21

      זה כן רומאן שמבוסס על הסיפור המשפחתי. אבל ליניק לא דובב את הוריו על מחשבותיהם והרגשותיהם, אלא בדה /חצב אותם מדימיונו, וגם פרטים לא מעטים בנוגע להורים אינם חופפים לפרטים המשפחתיים (למשל, אמו של ליניק יהודייה).