יסלח לי האל, - אולי אני היחידה בארץ ובעולם החושבת בביטחון בלבי - הוא היה כה בטוח בניצחונותיו לפני כל בחירות לממשלה - והפסדו תמיד צרב וכאב בנפשו. עד שדבק בו התואר לוזר, שהכעיסו מאד ואף באחד מנאומי ההפסד שלו בבחירות, הוא שאל במרירות ובצעקות האם אני לוזר? והקהל השיב לו כן: כך היה בבחירות 1996 - לאחר הירצחו של מר רבין זצ"ל, - שגם כאן הנסתר רב על הגלוי. - ההפסד למר נתניהו כל-כך צרב בנשמתו וכאב שהוא לעולם לא סלח לו על-כך. נפעם וחפוי ראש הסתגר מר פרס בביתו. - כך היה בבחירות לנשיאות מול הנשיא משה קצב, הוא לא שיער ולא פילל שהאיש "הקטן ,הדתי, המהלך כמעופף" – אך החכם יתר על המידה - ומוצאו מעדות המזרח - שזה אצל שמעון גרם לחלחלה, כי הוא לא אהב המזרחיים, והיה גזען גדול עוד מימי נעוריו - זה למד מראש ממשלת ישראל שהעדיף האשכנז על המזרח, אך בום טרח ביום הבחירות נחתה על שימע'לה מכה שלא חלם עליה - ומר משה קצב ניצח הבחירות ברוב של 80 % מהקולות. זה ריסק את נפשו שוב לכמה ימים כמו בדיוק כמו שהפסיד למר נתניהו בבחירות 96 שהיה כה בטוח בניצחון, ולאחר ימים מספר, שינס מותניו ו

שמעון פרס - נשיא מדינת ישראל ולא סבא של הכותב/ת

האיש מוערך בכל העולם ובכל החוגים, יש לו ידידות אישית עם שועי עולם המיתפעלים מתבונתו. תבונה זה משהו שחסר מאוד במחוזותינו לאחר עליית ממשלת הזבל הביבונית.

כל כך פשוט,הכל גימיקים של תיקשורת שבאים
לענות על צריכת פרסום וכבוד. ולא יותר.
הרי אין לפרס שום סמכות ואחריות.
רק חבל שגימיקים כאלו תופסים את התיקשורת ולא דברים יותר ממשיים ורציניים.