עזה, הגדה ופעם אחת בדרום לבנון) - שונה. אנשים ציניים, תועלתניים וחסרי אמפטיה. רדודים להחריד. מחפשי זוויות. אם יקלטו את ''תמונת הפוליצר'' מבחינתם ששניה אחרי זה בין לאדן יחריב חצי עולם. הם ירוצו ללפטופ לשדר ללוויין את התמונה: יאבדו כל יכולת קשב באותה השניה. כאשר עיתונאי כזה מראיין או מדווח אי אפשר שלא לראות את האדישות והשעמום בעיניו. אנחנו לא בני אדם בשבילו: אנחנו ניצבים בסרט המופק בעולם השלישי ואשר אמורים לתת לו תוצרת. לרוב העיתונאים אפס ידע על מה שקורה באמת מסביבם. אין להם גם סקרנות שחורגת ממה שצריך כדי ''למכור סיפור''. ואל תגידו ''זה ככה כל המקצועות''. נדיר למצוא מקצוע שבו בציניות קיצונית כך כך. אולי אצל חשפניות...