אני מסכימה שלארס פון טריר הוא מהבועות היותר מנופחות ולא מוצדקות בעולם העשייה הקולנועית, אדם מאוס שהיה ראוי להתעלם לא רק מהלצותיו הגזעניות אלא גם מסרטיו הדוחים והסאדיסטיים.
באשר לטרנטינו ואלמודובר, בכל זאת מדובר בבמאים שיצרו שפה קולנועית ייחודית וחדשנית, והרבה סרטים לגמרי לא רעים.לא מגיע להם לחסות יחד עם פון טרייר תחת תווית הפלצנות. קודם כל אין בהם את היומרנות חסרת הכיסוי של חבורת דוגמה שגרסה שחוסר בתאורה הולמת, איפור ושאר אמצעים הופכים סרט לסרט טוב. בסה''כ חבורת דוגמה הביאה אל המסך סרטים אפרוריים, מדכדכים ולא זכירים, (חוץ מאלה שהיו מאוד פרובוקטיביים) והתפוגגה לה אל השכחה.
אצל אלדומובר וטרנטינו יש אהבה אמיתית אל אמנות הקולנוע, יחס של אמן על היורד לפרטי כל המרכיבים של היצירה - עלילה, עריכה, פסקול, עיצוב, תפאורה. ייתכן שעכשיו לאחר כל כך הרבה סרטים הם אבדו מהרעננות והחדשנות הנפלאה של תחילת הדרך, אבל לא הוגן לשכוח להם חסד נעורים והרבה סרטים כיפיים, מרגשים ומהנים.