אם אני תופס את הכתב שכתב שCalifornication נורא אני שובר לו את כל האצבעות

אפשר להבין את האנשים שלא אוהבים את האלבום, כמו שכבר הוזכר האלבום השחור של מטאליקה גרם ללא מעט מעריצים לנטוש את הלהקה כי הוא נהיה רך מדי והתרחק מהטראש מטאל שהם עשו עד כה, גם רד הוט עשו שינוי פאזה וכתבו אלבום רוק בוגר ומאד איכותי מה שמיקם אותם כאחת הלהקות רוק הגדולות בעולם, בעיניי הוא אלבום מופת ואני חושב שאילולי האלבום הזה הם היו נדחקים לשוליים וחיים על תהילת העבר כמו שיש לא מעט להקות שעושות כיום, אבל לא משנה כמה שהדעות לגבי האלבום שונות להחשיב את זה כשפל בהיסטוריה של הלהקה באותה רשימה עם מותו של הלל זה מוגזם, לא לעניין ורק מראה על הרמה הירודה של כותבת הכתבה ועל הבנתה בתחום.

קליפורניקיישן - השיר והאלבום - הם יצירות ענק נהדרות וסוחפות. ה''קליפ הנורא'' נמצא ברשימת הקליפים המובילים של כל הזמנים, האלבום הוא המצליח ביותר של הלהקה, כאמור השיר נבחר לשיר העשור בישראל, את בעצמך כותבת ''רבים יגידו שזה האלבום הטוב ביותר שלהם'' אבל - ''זה קשקוש''.
למה? כי אני, דנה קסלר, קבעתי כך! ושכמה עשרות מיליוני אנשים בארץ ובעולם לא יבלבלו לי את המוח!

לעומת זאת איאן אנדרסון וג'טרו טאל באו ונתנו הופעה גדולה. רד הוא צ'ילי פפרס פחדנים.

קליפורניקיישן דפוק??

זהו האלבום הראשון שלהם שקניתי, אי שם ב98 בנתב''ג, בדרך לחו''ל.
במשך שלושה שבועות כמעט ולא שמעתי אף מוזיקה אחרת.
אח''כ כבר התחלתי לשמוע שירים אחרים שלהם, ולמען האמת, לא התחברתי כל כך למוזיקה הראשונה שלהם.

אגב, אם זו דעתך על קליפורניקיישן, אז אני מניח שלדעתך גם הצד החשוך של הירח היה אלבום זבל, בגלל שהוא שינה פאזה במוזיקה של פינק פלויד.

ברור שזה האלבום הכי טוב כי הוא הכי בוגר.
אם את אוהבת שירי פאנק מפגרים בשני אקורדים יש כמה להקות של תיכוניסטים שעשויות לעניין אותך.

להגיד שקליפורניקיישן הוא האלבום הגרוע ביותר של הלקה זה כמו להגיד אותו דבר על האלבום השחור של מטאליקה או על number of the beast של מיידן.
לכל להקה מותר לשנות את הסגנון תוך כדי הקריירה, ובנוסף, מיליוני מעריצים לא טועים.
קליפורניקיישן הוא אלבום ענק, גאוני ויפיפה, נקודה.
הלוואי שיעשו כמה שיותר שירים ממנו הערב רק כדי לעצבן את הביקורת שלך :)